תביעת השתקה
נכתב על ידי דרור חייק
תביעות נזיקיות היוו מאז ומעולם אפיק יעיל וחשוב מאין כמותו לתיקון עוולות. כאשר התבטאויות מבזות ומשפילות פוגעות באופן באדם אחר, משמשות תביעות לשון הרע ככלי דמוקרטי מהותי המבטיח את ההגנה על כבוד האדם. למרבה הצער, אמנם, לא פעם נעשה שימוש בתביעות אלו שלא בתום לב. כאשר תביעת לשון הרע משמשת ככלי אסטרטגי להגבלת חופש הביטוי ולמניעת ביקורת כלפי גופים ובני אדם פרטיים, היא עשויה ליצור תקדים מסוכן אשר יוביל למגמה אנטי דמוקרטית. תביעות מסוג זה מכונות בז'רגון המשפטי תביעת השתקה וכיום הן נפוצות יותר מתמיד. בתי המשפט פועלים באופן יזום על מנת למגר את התופעה ועורכי דין המתמחים בלשון הרע מגבשים אסטרטגיות הגנה שנועדו להוכיח כי התביעה הנידונה אכן נחשבת כתביעת השתקה. כאן, נראה כיצד מוגדרת תביעה מסוג זה ובאיזה אופן מגובשות אסטרטגיות הגנה יעילות נגדה.
תביעות נזיקיות היוו מאז ומעולם אפיק יעיל וחשוב מאין כמותו לתיקון עוולות. כאשר התבטאויות מבזות ומשפילות פוגעות באופן באדם אחר, משמשות תביעות לשון הרע ככלי דמוקרטי מהותי המבטיח את ההגנה על כבוד האדם. למרבה הצער, אמנם, לא פעם נעשה שימוש בתביעות אלו שלא בתום לב. כאשר תביעת לשון הרע משמשת ככלי אסטרטגי להגבלת חופש הביטוי ולמניעת ביקורת כלפי גופים ובני אדם פרטיים, היא עשויה ליצור תקדים מסוכן אשר יוביל למגמה אנטי דמוקרטית. תביעות מסוג זה מכונות בז'רגון המשפטי תביעת השתקה וכיום הן נפוצות יותר מתמיד. בתי המשפט פועלים באופן יזום על מנת למגר את התופעה ועורכי דין המתמחים בלשון הרע מגבשים אסטרטגיות הגנה שנועדו להוכיח כי התביעה הנידונה אכן נחשבת כתביעת השתקה. כאן, נראה כיצד מוגדרת תביעה מסוג זה ובאיזה אופן מגובשות אסטרטגיות הגנה יעילות נגדה.
מהי תביעת השתקה?
בבסיסן, תביעות השתקה נועדו להגביל את יכולתם של יחידים או גופים תקשורתיים להביע ביקורת לגיטימית, או במקרים אחרים, להזהיר את הציבור כלפי מעשים פוגעניים המתבצעים על ידם. בישראל, גברה בשנים האחרונות מגמת תביעות לשון הרע נגד מתלוננות על פגיעה מינית. משפטנים רבים מעלים חששות כי לתביעות מסוג זה יהיה אפקט מצנן על שיעור התלונות במשטרה, מה שיהפוך את המרחב הציבורי לפחות בטוח עבור נשים. עם זאת, תביעות השתקה עשויות להיות מוגשות בכל תחומי החיים.
באנגלית, מכונה תביעת השתקה גם תביעת SLAPP, או תביעה אסטרטגית נגד שיתוף מידע עם הציבור (Strategic Lawsuit Against Public Participation). ואכן, תביעה כזו עשויה להיחוות כסטירה מצלצלת (SLAPP) המרתיעה אחרים מלהתבטא בנושאים כאלו ואחרים.
בבסיסה, תביעת ההשתקה היא תביעה קנטרנית שנועדה להבהיל את הדובר או להכביד עליו כלכלית כאמצעי מרתיע או נקמני. כיום, כאשר האקטיביזם ברשתות החברתיות נעשה נפוץ מתמיד, רבים מוצאים עצמם כמטרה לתביעות השתקה, כאשר דמויות מפתח בוחרות לתבוע כדי להרתיע אזרחים מלהתבטא נגדם.
יחס החוק הישראלי לתביעות השתקה
נכון להיום, לא קיימת חקיקה קונקרטית למניעת תביעות השתקה בישראל. מספר הצעות חוק הוגשו לאורך השנים, אך טרם עברו בכנסת. במובן הזה, ישראל עוד נמצאת בצעדיה הראשונים בהתמודדות יעילה עם התופעה המורכב הזו. עם זאת, כמגמה שיפוטית, בתי המשפט בוחנים יותר ויותר תביעות אשר עולה החשד כי הן עשויות להיות תביעות השתקה. גם בלשכת עורכי הדין, הוקמה קליניקה ייעודית לתביעות אלו. המודעות הגוברת לסיכונים הגלומים בתביעת השתקה על ערכים דמוקרטיים מעוררת שיח ער הן בעולם המשפט והן בחברה האזרחית ואמצעים הגנה נוספים מפני שימוש לרעה בתביעות לשון הרע נבחנים באופן מתמיד.
המקרה הראשון בו הוגדרה תביעת לשון הרע כתביעת השתקה התרחש בשנת 2018 בתיק בוגבו ישראל נ' רבקה שמס. התביעה ע"ס 300,000 ₪ הוגשה בעקבות התבטאות של שמס בפייסבוק בה הזהירה את הציבור שלא לרכוש מנשאים לתינוק המיובאים על ידי החברה. זה היה אירוע מכונן שסלל את הדרך עבור מגמה שיפוטית נרחבת.
מקרה מבחן מובהק נוסף התרחש לפני כ-3 שנים, כאשר חבר מועצה מקומית נתבע על ידי קבלן ע"ס 5 מיליון ₪, בעקבות פוסט פייסבוק בו רמז חבר המועצה כי מדובר בחברה קבלנית מושחתת. גובה הפיצויים הבלתי פרופורציונלי וחולשת הטיעונים, לצד עוצמתה הכלכלית של החברה, הובילה את בית המשפט לפסוק גם במקרה זה כי מדובר בתביעת השתקה.
מהם הקריטריונים לתביעת השתקה?
לא תמיד יהיו ניכרות הכוונות הקנטרניות באופן הזועק לשמיים בכתבי תביעה. עורכי דין לא פעם מבססים עילה באין ספור דרכים מחוכמות ונדרשת ערנות רבה כדי לזהות את מאפייני תביעת ההשתקה. אלו כמה מתמרורי האזהרה העיקריים:
• סכום תביעה בלתי סביר – בתביעות השתקה נתבעים לעתים קרובות סכומים מופרזים ובלתי פרופורציונליים. מטרת הסכום הגבוה היא להטיל אימה ולהפעיל לחצים על הנתבע. בתי המשפט נדרשים לבחון אם סכום התביעה אינו פרופורציונלי לנזק הנטען, מה שעשוי לאותת על טקטיקת השתקה.
• אפקט מצנן על השיח הציבורי – בתביעות מסוג זה תעלה השאלה עד כמה יש בתביעה זו בכדי להרתיע אחרים מלהתבטא בנושאים שיש בהן עניין ציבורי בעל חשיבות. ככל שיתבסס חשש סביר כי בכוחה של התביעה לצמצם את השיח ולהניא אנשים מלהביע ביקורת, עשוי בית המשפט להגדיר תביעה מסוג זה כתביעת השתקה.
• אי איזון מובהק ביחסי הכוח – מגישי תביעות השתקה מחזיקים לעתים קרובות בכוח כלכלי וממסדי ניכר. ככל שישנה הטיה ברורה ביחסי הכוח בין התובע לנתבע (לטובת הנתבע), הדבר עשוי להצביע על ניסיון הפחדה.
• חולשת העילה – תביעת השתקה כרוכה לעתים קרובות בעילות חלשות או בלתי מבוססות. על בתי המשפט לבחון את מהות התיק ולהעריך אם התביעה מבוססת בראיות מהימנות או שהיא משמשת כניסיון נסתר להשתיק ביקורת.
הגנה מפני תביעת השתקה דורשת אסטרטגיה רבת רבדים
אל מול תביעות אסטרטגיות נדרשת אסטרטגיה. על ההגנה לקחת בחשבון היבטים רבים – מהמשפטי ועד לתקשורתי, זאת מכיוון שלעתים קרובות תביעות השתקה נסובות סביב סוגיות ציבוריות חשובות וסביר מאוד להניח שלהיבט יחסי הציבור יהיה משקל רב. אלו רק כמה מהצעדים שחשוב לנקוט כחלק מההתמודדות עם תביעת השתקה.
הערכת תיק מוקדמת ככל הניתן
חשוב להבין בהקדם האפשרי את מהות התביעה ולפנות לעורך דין לשון הרע המתמחה בתביעות השתקה. עורך הדין יוכל לזהות את מאפייני תביעת ההשתקה, להעריך את נקודות החוזק והתורפה של כתב התביעה ולהתחיל לגבש את הטיעונים הראשוניים.
גיבוש תוכנית פעולה בזירה התקשורתית
לניהול הנרטיב סביב המקרה יש חשיבות מכרעת בעיצוב התפיסה הציבורית ובהפחתת הנזק למוניטין הנתבע. יש לתדרך היטב את הנתבע כיצד להתנהל מול התקשורת וברשתות החברתיות ובמקביל, לבנות תוכנית אסטרטגית להתמודדות מול התקשורת כדי להדגיש את חשיבות השיח הציבורי בנושא והצגת הנתבע כמוביל מאבק.
הסתייעות בעדים מומחים
עדים אמינים ומקצועיים מעניקים משקל ניכר לעמדת ההגנה. שיתוף של עדים מומחים שיכולים לאמת את אמיתות האמירות שנאמרו ברשות הרבים עשוי לספק הגנה חשובה מפני טיעוני התביעה.
הגנה רבת היבטים נגד תביעות השתקה משלבת בקפידה ידע ומיומנות משפטיים עם היכרות מעמיקה עם אופי פעולתה של התקשורת וחשיבה אסטרטגית נרחבת. גישה זו מאפשרת ליצור חזית מאוחדת נגד ניסיונות דיכוי זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי. האופי השיטתי של אסטרטגיה זו יאפשר לבחון בכל עת את ההשלכות הרחבות של התביעה וההתמודדות עמה ולהבטיח שההגנה נסללת על קרקע יציבה ובטוחה, ללא הפתעות מיותרות.
ככל שהשנים חולפות, נתפסות תביעות השתקה יותר ויותר כרעה חולה. על אף שברחבי העולם מתבצעת חקיקה מפורשת למניעת התופעה, בישראל המחוקק עודנו מדשדש. עם זאת, עורכי דין רבים המתמחים בתחום כבר מגבשים אסטרטגיות יעילות על מנת להתמודד עם תביעות מסוג זה ומנהלים מאבקים עיקשים בבתי המשפט. ככל שמגמה שיפוטית זו תימשך והשיח הציבורי בנושא יגבר, הסבירות כי גישה זו תחלחל גם אל הרשות המחוקקת עולה. תהליך זה עשוי להיות חשוב מאין כמותו לעתידו של חופש הביטוי. עד שתמומש השאיפה הזו, המדיניות הטובה ביותר תהיה להסתייע בייעוץ משפטי ייעודי.