תביעות לשון הרע הן מורכבות מאין כמותן, בעיקר עקב היותן ממוקמות על פרשת הדרכים שבין זכויות אדם מקודשות.

תביעות לשון הרע הן מורכבות מאין כמותן, בעיקר עקב היותן ממוקמות על פרשת הדרכים שבין זכויות אדם מקודשות. עורכי הדין העוסקים בדיני לשון הרע נדרשים להכיר את רוח החוק לעומקו ולהביא עמם בקיאות נרחבת בהגנות העומדות לרשות נתבעים ובתקדימים והפסיקות העכשוויים ביותר. כשזה מגיע לאסטרטגיות הגנת מפני תביעת לשון הרע, אין כל ספק כי הגנת אמת בפרסום, המכונה לעתים קרובות "הגנת אמת דיברתי", היא אחת מהחשובות והמשמעותיות שבהן. הגנה זו מעוגנת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע וממלאת תפקיד מרכזי באיזון העדין שבין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי. עם זאת, מדובר בהגנה סבוכה למדי ורוויית סייגים. לא כל תיק לשון הרע בהכרח יתאים להגנה זו. כאן, נבחן את ההיבטים השונים של הגנת אמת דיברתי, את התפתחותה ההיסטורית וכמה מקרי מבחן בהם הופעלה.

מקומה של הגנת אמת דיברתי בדיני הנזיקין

כאמור, ההגנה מהווה אבן יסוד בתחום דיני הנזיקין. לצד הגנת הפרסומים המותרים והגנת תום הלב, משמשת הגנה זו כאחת משלושת ההגנות העומדת לרשות נתבעים תחת חוק לשון הרע. באופן גורף, ניתן לומר כי יסוד הגנה זו הוא בטענה כי במקרים מסוימים האינטרס הציבורי גובר באופן ניכר על הזכות לשם טוב. הגנה זו נועדה למעשה כי תביעות לשון הרע לא ישמשו ככלי לסתימת פיות והגבלת חופש הביטוי. כך למשל, במקרה של דוד אפל נ' אילה חסון, הנסוב סביב כתבה חדשותית בערוץ 1 לשעבר שהעלתה טענות לקונספירציה שמאחוריה עומד דוד אפל, נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש אפל תחת הגנת אמת דיברתי בדיוק מטעמים אלו, כשהאינטרס הציבורי נתפס כגובר.

ביסוס המצב הנפשי של הנאשם בעת הפרסום

אחד מהיתרונות המובהקים בהגנת אמת דיברתי היא כי אין כל דרישה לבסס יסוד נפשי כדי להשתמש בהגנה זו. בניגוד להקשרים משפטיים אחרים שבהם כוונה או חוסר תום לב עשויים להיות מכריעים, האמת בהגנת הפרסום מתמקדת אך ורק באלמנטים אובייקטיביים – כלומר, "האמת" ומהותו של "אינטרס ציבורי". היעדר דרישה נפשית זו מציב אתגרים בפני מי שאולי פרסמו מידע כוזב בתום לב, אך עשוי להיות חשוב מאין כמותו כאשר מדובר בפרסומים בעלי חשיבות שתוכנם אמת.

אמת לשעתה – סייג מהותי בביסוס יסוד האמת

השאלה האם אמת שהייתה תקפה בעת הפרסום אך הוכחה ככוזבת לאחר מכן עומדת בתנאי "אמת הפרסום" נידונה בתיקים מורכבים רבים. כך למשל, בפרשה המפורסמת שכונתה "פרשת סרן ר'" בה נתבעה אילנה דיין לאחר שפרסמה ב"עובדה" האשמה כנגד קצין צה"ל שהתגלתה בהמשך הדרך כשגויה, נטען כי בעת פרסום הדברים, היה יסוד סביר להאמין כי הדברים אכן קרו. מדובר בתיק חשוב מאין כמותו שכן במסגרתו נקבע כי אמת לשעתה אינה עומדת במבחן האמת בפרסום. עם זאת, בסופו של דבר עמדה הגנת אמת בפרסום בתיק זה, מתוך חשש כי פסיקה כזו נגד אילנה דיין עשויה להוות אפקט מצנן כנגד העיתונות החוקרת בישראל. מתוך הפנמת החשיבות של כוח דמוקרטי משמעותי זה, נמצא גם כאן כי העניין הציבורי גובר.

מהו עניין ציבורי?

סוגיה זו מיד מעוררת שאלה חדשה, כיצד ניתן כלל לקבוע באילו פרסומים יש עניין ציבורי כיצד מונח זה מוגדר כלל?

• ראשית, יש להבהיר כי כמונח "ציבור", הכוונה היא לציבור שנחשף לפרסום האמור. משמעות הדבר היא שכדי לבסס עניין ציבורי, יהיה עלינו גם לבסס כי אלו שנחשפו למידע אכן רואים בו תועלת משמעותית.
• ובאשר לשאלת העניין, הרי שההלכה הפסוקה מגדירה אותו ככל מידע שיש בו בכדי להגשים מטרה משמעותית לציבור או שטומן בחובו תועלת ניכרת לציבור הרלוונטי.
• כמו כן, אין די בלהוכיח שמידע זה טומן בחובו תועלת כזו, אלא שישנה תועלת הכרחית גם בפרסומו ברבים.

הבעת דעות אישיות לא זכאית להגנת אמת דיברתי

חשוב לציין כי ישנה הבחנה ברורה בין פרסום המציג את דעתו האישית של אדם ובין פרסום המציג עובדות אובייקטיביות. בעוד שהראשון ייחשב במקרים רבים כלשון הרע, הרי שככל שניתן לבסס את הפרסום כדברי אמת בעלי אופי אובייקטיבי, יוכלו דברים אלו ליהנות מהגנת אמת בפרסום. הבעת דעה אינה רק חושפת אותנו לסיכון לתביעת לשון הרע שאינה זכאית להגנת אמת בפרסום, אלא אף עשויה לגרור תביעת דיבה, שכן אמת סובייקטיבית עשויה להיתפס באותה מידה כשקר שנאמר בזדון.

כיצד בונים הגנת אמת בפרסום?

סוגיות רבות וסבוכות משפיעות על שני האלמנטים העומדים בלב הגנת אמת דיברתי. ביסוס האמת והעניין הציבורי דורשים עבודה מעמיקה ומאומצת וחשיבה אסטרטגית נרחבת. במהלך תכנון ההגנה שלך, יגבש עורך הדין שלך תוכנית פעולה ויערוך לימוד מקיף של התקדימים הרלוונטיים. אלו כמה מהצעדים החשובים ביותר שיהיה עלינו לנקוט בהם ככל שנבחר ללכת באפיק זה.

ייעוץ מקצועי נכון בתחום הרלוונטי

סביר מאוד להניח שעורך הדין שלך ייעזר באנשי מקצוע שונים כדי לבסס את יסוד האמת בפרסום. ככל שמדובר בידע מקצועי טכני, מדעי או טכנולוגי, תידרש לא פעם חוות דעת מקצועית כזו. אחרי הכול, כדי להוכיח אמת בדברים כאלו ואחרים, יהיה עלינו לכל הפחות להבין את משמעות ההקשרים בהם הדברים אמורים.

לימוד מעמיק של נהלי וכללי האתיקה

מעבר להבנת ההקשרים המקצועיים הנוגעים לשאלת האמת, חשוב להבין לעומק את הנהלים החלים בתחום המקצועי בכל הקשור לבדיקת עובדות וביסוס אמינות הפרסומים הזמינים לציבור. בקיאות בנהלים אלו תאפשר להוכיח לבית המשפט כי המפרסם פעל בהתאם לכללים החלים עליו. טיעון זה עשוי להוות משקל ניכר בדיונים מסוג זה.

איסוף ראיות קפדני

כדי לבסס הן את האינטרס הציבורי והן את האמיתות העובדתית שבדברים, חשוב לאסוף כל ראיה שיכולה לתמוך בהגנה זו. תחקיר מעמיק שיחשוף פרסומים דומים, איסוף תצהירים מעדים פוטנציאליים וכל חומר ראייתי אחר שיש בו כדי לבסס את אמיתות הדברים יאפשר לבנות אסטרטגיית הגנה איכותית ואמינה. גם כשזה מגיע לשאלת העניין הציבורי, תחקיר נכון יכול לספק נתונים חזקים שיבססו את הטענה ויוצגו בפני בית המשפט.

בחינה מתמדת של החלופות

עקב מורכבות הגנה זו, ראוי לבחון מחדש הגנות אחרות על מנת להבטיח כי זוהי האסטרטגיה היעילה ביותר. גם אם בחרנו בדרך זו, כדאי לקחת בחשבון שבמקרים רבים גישור או משא ומתן עשויים להיות האפיקים היעילים ביותר לסיום הפרשה.

בסופו של יום, ישנם היבטים רבים מספור המשפיעים על יעילות הגנת אמת בפרסום כחלק מהאסטרטגיה המשפטית שלך. כפי שראינו כאן, המורכבויות בהגנה זו רבות מספור – משאלת האמת ועד שאלת העניין הציבורי, על שלל התקדימים והסייגים שעיצבו הגנה זו. לכן, היא דורשת מיומנות גבוהה של עורך הדין ובקיאות מעמיקה בכלל הפסיקות שכוננו אותה לאורך ההיסטוריה. לכן, ככל שמדובר בפרסומים הנופלים תחת היסודות הבונים יחד את הגנת אמת דיברתי, חשוב לבחור בעורך דין הבקיא בתחום ומביא עמו ידע משפטי וניסיון מעמיק בתחום. עורך הדין הנכון יכול במקרים רבים לעשות את כל ההבדל בין הגנה בצורה ומלאה ובין דשדוש בטריטוריה סבוכה וקשה לפיצוח.

הגנת אמת דיברתי (אמת בפרסום) בתביעת לשון הרע

עידן ה-#MeToo, חשיפת שחיתויות, גופים עיתונאיים עצמאיים ואפילו מחאת האוהלים, כל אלו מהווים מלמדים אותנו לא מעט על השינוי במאזן הכוחות בחברה הישראלית כשזה מגיע ליחס בין יוצר וצרכן תוכן. השיח מעולם לא היה כל כך עשיר ואנשים שבעבר קולם לא היה מגיע לתפוצה ציבורית נרחבת, זוכים כיום להשמיע את עמדותיהם ולחשוף מידע בעל חשיבות ניכרת לציבור. עם זאת, הכוח הזה מהווה חרב פיפיות. מה שלמראית עין נראה כחגיגה של חופש הביטוי במלוא הדרו, עשוי לפתוח פתח לתביעות לשון הרע.

המתח המתמיד בין הזכות לשם טוב ובין חופש הביטוי בא לידי ביטוי לאורך פרשות רבות בהיסטוריה המשפטית של ישראל. כעת, כשהציבור הישראלי מעורב מתמיד ומשמיע את עמדותיו באופן קבוע באמצעים דיגיטליים ופיזיים כאחד, הסיכון להיחשף לתביעות הוא גבוה מתמיד. לעתים קרובות, מדובר בתביעת השתקה גרידא. החדשות הטובות הן שחוק איסור לשון הרע מציין מספר הגנות העומדות לרשותו של כל אדם שנחשף לתביעה. אחת מהמשמעותיות והחשובות ביותר שבהן, היא הגנת "אמת דיברתי", המכונה בלשון החוק "הגנת אמת הפרסום". כיום, מדובר באחד מהכלים החשובים ביותר לשמירה על חופש הביטוי. כאן, נפרט מהי מהותה של הגנה זו, מהי כוללת ובאילו מקרים היא תחול במהלך ההגנה המשפטית שלך מפני תביעת לשון הרע.

מהי הגנת אמת דיברתי?

הגנה זו מפורטת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 ובו נקבע כי כל פרסום שתוכנו מהווה אמת אובייקטיבית וכי יש לציבור עניין כי יפורסם, תחול עליו הגנה זו. ככל שהגנה זו תבוסס מעבר לכל ספק, לא תחול למעשה כל עילה לתביעה שהוגשה. מדובר באחת מההגנות המשפטיות הקריטיות ביותר בתביעות לשון הרע מכיוון שמדובר בהגנה אבסולוטית. זהו כלי דמוקרטי חשוב מאין כמותו וזאת מכמה סיבות עיקריות.

• ראשית, הוא מספק מנגנון לנאשמים להתגונן מפני תביעות שווא. ככל שהנתבע יכול להוכיח כי האמירה שנאמרה לגבי התובע נכונה, לא יהיה עליו לשאת בתוצאת התביעה. ההגנה מאפשרת לנאשמים להגן על האינטרסים והמוניטין שלהם.
• שנית, הגנת אמת דיברתי היא חיונית לקידום חופש הביטוי ולהגנה על האינטרס הציבורי. בהיעדר הגנה זו, סביר מאוד להניח שיהיה קשה הרבה יותר לקיים דיונים פתוחים וכנים בנושאים הנוגעים לציבור. בעלי שררה וממון יהיו רשאים לתבוע יחידים באין מפריע גם על הצהרות נכונות בנושאים בעלי אינטרס ציבורי ולמעשה להגביל את חופש הביטוי.
• לבסוף, הגנה זו מעודדת אחריות והתנהלות שקופה בקרב ארגונים, גופים ממשלתיים ועסקים, שכן הם מודעים לכך שהם עשויים להיות חשופים לפרסום ביקורתי שיפגע באינטרסים שלהם וכי לא ניתן יהיה להשתיק פרסומים אלו בתביעות.

היסודות של הגנת אמת דיברתי

הגנת אמת הפרסום מושתת על שני יסודות ועל מנת שניתן יהיה לבסס את ההגנה, יהיה עלינו להוכיח את שניהם:

• אמת אובייקטיבית – על הפרסום להיות אמת אובייקטיבית מבחינה משפטית. כלומר, פיסת מידע אשר האדם הסביר יראה אותה כאמת שלא ניתן להטיל בה ספק ושאין בה כל היבט של עמדה סובייקטיבית או דעה אישית. יובהר כי דברים שנתפסו כאמת אובייקטיבית בשעתם והתבהרו בהמשך כלא נכונים לא ייחשבו לאמת אובייקטיבית על פי הגדרה זו. הנתבע יידרש להמציא ראיות קבילות שיוכיחו את אמיתות הדברים.

כדאי לציין שככל שתוכן הפרסום הוא בעל פוטנציאל נזק גבוה ובעל אופן מבזה יותר, כך עשוי בית המשפט להגביה את הרף לתשתית הראייתית המספקת כדי להוכיח את אמיתות הדברים. האשמה בעבירות פליליות או מעשים בלתי מוסריים חמורים, למשל, עשויים לדרוש הוכחות חותכות כי המעשים אכן נעשו. כך למשל, במקרה בו כינתה סטודנטית את חיים רמון "עבריין מין", נסוב רוב הדיון סביב השאלה האם הרשעתו של חיים רמון אכן מציבה אותו תחת ההגדרה "עבריין מין" כחוק.

• עניין ציבורי – גם העניין הציבורי הוא מונח הניתן לפרשנות. ואכן, בתי המשפט התחבטו רבות בשאלה אילו פרסומים מהווים חובה מוסרית וערכית המשרתים אינטרס ציבורי מובהק. לעתים קרובות, זו תהיה הסוגייה המורכבת ביותר להוכחה במהלך ביסוס הגנת אמת דיברתי. אם כן, בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, גם דברים שהוכחו כי הם אמת לאמיתה, עשויים להיחשב כלשון הרע ולחייב את הנתבע בפיצויים גבוהים אם אין כל עניין ציבורי בהפצתם.

כך למשל, פרסומים שיש בהם ביזוי אדם על רקע נטייתו המינית או מוצאו האתני, לא יזכו להגנת אמת דיברתי, שכן אין כל עניין ציבורי בציון מאפיינים אלו של האדם. איש אינו מרוויח מפרסום הדברים וברור כי מטרתם היא לפגוע בכוונה תחילה.

איך נבסס הגנת אמת דיברתי? הצעדים העיקריים

כפי שראינו, הוכחת שני היסודות להגנת אמת הפרסום עשויה להיות סבוכה ומורכבת. בניית האסטרטגיה המשפטית סביב הגנה זו דורשת ידע משפטי נרחב, היכרות עם שלל פסיקות ותקדימים רלוונטיים ומעל הכול – כישורי ליטיגציה מהשורה הראשונה. בדרך לביסוס הגנת אמת דיברתי, אלו כמה מהצעדים הקריטיים שיכולים להשפיע על הצלחת המשפט.

בניית תשתית ראייתית חזקה

הצעד הראשון והחשוב ביותר בביסוס הגנת אמת דיברתי היא איסוף כל הראיות שיכולות לתמוך בטענתך. אלו כוללות תצהירי עדים, פרסומים בתקשורת, דו"חות משטרתיים וכל מסמך אחר שיכול לבסס כי הדברים שפרסמת הם אמת אובייקטיבית וכי יש אינטרס ציבורי ברור כי הדברים יפורסמו ויהיו גלויים לציבור.

להיוועץ במומחים בנושא

ייתכן שביסוס יסוד האמת עשוי לדרוש חוות דעת מקצועית. בין אם מדובר בדברים הקשורים לנושא רפואי, מדעי או טכנולוגי, היוועצות במומחים הנכונים יכולה לספק תמיכה משמעותית בהגנה שלך.

התייעצו עם מומחים: אם ההגנה שלכם דורשת ידע טכני או מיוחד, אולי כדאי להתייעץ עם מומחים בתחום הרלוונטי. לדוגמה, אם ההצהרה שנאמרה על התובע נוגעת למצב רפואי, אולי כדאי להתייעץ עם מומחה רפואי שיוכל לספק עדות לתמיכה בהגנתך.

לבסס את תום הלב שבהצהרה

לאורך בניית האסטרטגיה המשפטית, ננסח טיעונים ברורים שיבהירו באופן חד משמעי כי האמירה אינה רק נכונה ובעלת עניין ציבורי, אלא שזו הייתה כל כוונת פרסום הדברים. כלומר, יהיה עלינו לא רק להוכיח את האינטרס הציבורי, אלא את טוהר הכוונות ולהוכיח כי לא הייתה כל כוונה לפגוע בשמו הטוב של התובע. ככל שנוכל להוכיח כי פעלת בתום לב, הדבר עשוי להוות ביסוס משמעותי להגנת אמת דיברתי.

להתמקד בהקשר הדברים

חשוב לקחת בחשבון את ההקשר שבו נאמרה ההצהרה. לפעמים הצהרה עשויה להיות נכונה מבחינה טכנית, אך עדיין יכולה להוות לשון הרע אם היא הוצאה מהקשרה. חשוב שנדע לשים את הדברים שנאמרו בקונטקסט הנכון ולהיאבק עליו לאורך כל הדיון המשפטי.

בסופו של יום, איכות ההגנה המשפטית שלך תלויה בהיבטים רבים. על אף שמדובר באחת מההגנות החשובות והמפורסמות ביותר, הגנת אמת הפרסום היא מהקשות ביותר להוכחה ודורשת מיומנות משפטית גבוהה מאוד. לכן, הבחירה בעורך הדין הנכון יכולה לעשות את כל ההבדל. כדי להבטיח שכלי הגנה חשוב זה של חופש הביטוי יעמוד לרשותך, חשוב לבחור באיש מקצוע בעל ניסיון רב שנים ומומחיות מעמיקה בדיני לשון הרע.