גם התבטאויות ברשתות חברתיות עשויות להיחשב לשון הרע

ככל שהשנים חולפות, מתבהרת מגמה מדאיגה. השיח ברשתות החברתיות נעשה מקוטב מתמיד ומתאפיין בתרבות דיון מתלהמת, אלימה ובאי סובלנות מוחלטת. כאשר הפלטפורמות הדיגיטליות הופכות לזירות המרכזיות לחילוקי דעות מרים, דיונים מתדרדרים במהירות להשמצות ודברי בלע. רובנו נוטים להאמין כי באינטרנט הכול מותר וכי התבטאויות שלנו ברשתות החברתיות דינן כשיחה נמרצת בין חברים. האמת הפשוטה היא שהרשתות החברתיות מהוות כלי פרסומי לכל דבר ועניין. כפועל יוצא מכך, כל התבטאות מבזה ופוגענית שלנו עשויה לחשוף אותנו לתביעות לשון הרע. כאן, נראה מהן ההשלכות של דברי לשון הרע בפייסבוק וברשתות החברתיות השונות ובאילו מקרים פוסט שפגע בנו אכן יכול להוות עילה לתביעה.

לשון הרע בפייסבוק ובסושיאל – מדוע זה קורה?

המרחב הדיגיטלי טמן בחובו גדולות ונצורות בראשית דרכו. רבים חזו כי פלטפורמות הרשת החברתית יאפשרו דיאלוג פתוח ופתחון פה לקולות רבים שעד כה לא זכו לתפוצה רחבה, וכך אכן קרה בפועל – כל אחד הפך פתאום לעיתונאי, לפרשן ולהוגה דעות. האלגוריתמים של הרשתות החברתיות דואגות לכך שכל אחד נחשף בדרך כלל לדעות ולפרסומים שתואמים את השקפותיו ותפיסת עולמו. לא מדובר ביד המקרה. מחקרים רבים שניתחו אינטראקציות מקוונות חשפו עלייה משמעותית בתרבות דיון תוקפנית, שפה פוגענית והיעדר דיאלוג בונה. הסיבה לכך טמונה באופן שבו בנויות הרשתות החברתיות מלכתחילה. אלגוריתמים שתוכננו בקפידה, מסווגים תוכן על פי הפוטנציאל שלו להוביל למעורבות משתמשים גבוהה. מכיוון שתוכן שנוי במחלוקת נוטה לעורר דיונים סוערים, הרי שמסרים אלו הם שזוכים לחשיפה הגבוהה ביותר.

נתונים אלו ממחישים מציאות עגומה: משתמשים נמשכים לקהילות בעלי דעות דומות ורואים בכל מסר שמאתגר את תפיסת עולמם כאויב שיש להתנגח בו. צמצום החשיפה לנקודות מבט מגוונות מהווה אתגר משמעותי לטיפוח שיחות בונות ומכבדות בדיגיטל. לכן, כיום יותר ומתמיד שזורות מורכבויות משפטיות באופן בו אנו מנהלים שיח ברשת החברתית.

מתי התבטאות תיחשב כלשון הרע בפייסבוק?

בהקשר הרשתות החברתיות, לשון הרע תיחשב ככל פוסט או אפילו תגובה שלנו המכילה הצהרה הפוגעת בשמו הטוב של אדם. אין ספק שהגדרה זו יוצרת קונפליקט. פוסטים רבים מכילים בתוכם ביקורת ורבים מאיתנו נוטים להיות ציניים ומתנהלים בתחרות שנינות מתמדת כשזה מגיע לפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. משתמשים מושבעים רואים עצמם לא פעם כעיתונאים עצמאיים הנחושים להעביר ביקורת נוקבת בעניינים הקרובים אליהם.

הקו הברור בין ביקורת ובין לשון הרע עובר כאשר הכוונה לפגוע מתעלה על מהות הביקורת. בעוד שאת שאלת הפרסום ניתן יהיה להוכיח ללא כל מאמץ, מעצם הפצת הדברים בכלי בעל תפוצה רחבה, מהות הדברים עשויה לדרוש צעדים מורכבים יותר. על התובע יהיה להוכיח כי הדברים נאמרו מתוך כוונת זדון מובהקת לפגוע בשמו הטוב, משלח ידו וכבודו של נשוא ההתבטאות. בעוד שהתבטאויות גזעניות או הומופוביות נחשבות במובהק ללשון הרע, הרי שביקורת ציבורית מהולה בדברים פוגעניים עשויה להיות מורכבת יותר לביסוס.

פיצויים בגין לשון הרע בפייסבוק – לאילו סכומים אנו עשויים לצפות?

כאשר הפרסום ברשתות החברתיות גורם לנזקים כלכליים, ניתן לאמוד את היקפי הנזקים ולהעריך סכומי פיצויים (למשל מסעדה שנסגרה עקב ביקורת ארסית, אדם שפוטר עקב עלילה שהופצה עליו). עם זאת, זהו לא תמיד המקרה כשמדובר בלשון הרע בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם. ההשפלה עשויה להיות צורבת ולגרום נזק רגשי ממש לנמענים, גם אם לא ניתן למדוד באופן מובהק פגיעה מסוג זה. ככל שהתפוצה רחבה יותר, כך הסבירות שהתבטאות כזו תפגע קשות גוברת. זוהי ככל הנראה הסיבה שכיום יותר מתמיד מוגשות תביעות לשון הרע רבות ללא הוכחת נזק. התגברות התביעות על רקע התבטאויות ברשתות החברתיות הופכות את המסלול הזה למשמעותי מתמיד. ככל שזהו מצב העניינים, סכומי הפיצויים יכולים להגיע עד ל-80,000 ₪ (50,000 בתוספת הצמדה למדד). עם זאת, ככל שיעלה בידו של עורך הדין שלך להוכיח כי כוונת המפרסם המקורית הייתה להסב נזק לתובע ואין מדובר בפרסום תמים, הרי שסכום הפיצויים יהיה כפול ויכול להגיע עד ל-160,000 ₪.

עם זאת, במקרים רבים אחרים עשוי להיגרם נזק ממשי. בין אם נבחר במסלול ללא הוכחת נזק או ננסה לאמוד את היקף הנזקים ולתבוע על סכומים גבוהים יותר, אלו כמה מהקריטריונים שישפיעו על גובה הפיצויים כשזה נוגע ללשון הרע בפייסבוק:

• מאמצי תיקון העוול: ככל שהמפרסם ישתף פעולה וימחק את הפוסט בהקדם, הדבר עשוי להשפיע על גובה הפיצויים שיקבע בית המשפט. כל נכונות לתקן את העוול ולהביע חרטה בשלב מוקדם, לרבות פרסום התנצלות ונקיטה בצעדים פעילים למנוע את תפוצת המידע שפורסם, תפחית את הסבירות לפיצויים גבוהים.
• חומרת הנזקים: ככל שמדובר בנזקים כלכליים או מקצועיים של ממש שניתן להוכיח, גובה הפיצויים יהיה משמעותית גבוה יותר. גם עוגמת הנפש, מידת ההשפלה והנזק התדמיתי ישפיעו על הערכת הנזקים.
• שיעור החשיפה: אופי הפעילות של הרשתות החברתיות משפיע כיום גם על השיח המשפטי. נתוני התפוצה של הפוסט מעניקים לעורכי הדין כלי מדיד שימושי לבסס את חומרת הפרסומים. ככל שהפוסט נחשף למספר קטן של משתמשים, במעגל הפרטי של המפרסם, ייחשב פוסט כזה כפחות חמור בהקשר לשון הרע. עם זאת, פוסטים שהופצו לעשרות ואף מאות אלפי משתמשים, או שהפכו לוויראליים ממש, ייחשבו כחמורים ביותר. בהקשר זה ראוי לציין כי בחירה לפרסם פוסט כציבורי עשויה להשפיע באופן ניכר על ביסוס כוונת הזדון.

ומה לגבי לייק ושיתופים?

במספר תקדימים הובהר כי סימון דברי לשון הרע ב"לייק" או כל מקבילה ברשתות חברתיות אחרות לא ייחשב כלשון הרע כשלעצמו. שיתוף הדברים, לעומת זאת, עשוי לחשוף אותנו לתביעה. בית המשפט העליון פסק במספר הזדמנויות כי הפצת לשון הרע בדיגיטל מהווה עילה לתביעה. כאמור, גם תגובות הממשיכות להשמיץ או שיש בהן בכדי לעודד את הכותב ולהסכים עם דברי לשון הרע שנכתבו בו, עשויות גם הן להוות עילה לתביעה. עובדה זו מבהירה יותר מתמיד כי גם בהתנהלות שלנו ברשתות החברתיות, ראוי שנשים את האוטומטיות בצד וניקח נשימה עמוקה לפני שנבצע כל צעד. גם פעולה סתמית כמו לחיצה על כפתור השיתוף, עשויה להסתיים בתביעה לא נעימה.

ואף על פי כן – קל להימנע מתביעת לשון הרגע גם ברשתות החברתיות

אם כל הנקודות שכיסינו עד כה הבהילו אותך, חשוב להבהיר כי הסיכונים הללו לגמרי ניתנים למניעה. ישנן כמה שאלות אשר כדאי שנשאל את עצמנו לפני שאנחנו מפרסמים, משתפים או מגיבים ברשת שיאפשרו לנו להרחיק עצמנו מסיכונים לתביעה:

• עד כמה ההתבטאות הזו נחוצה?
• מהי הסבירות שהדברים יפגעו באדם אליו הם מכוונים?
• האם הדברים נוגעים לגופו של עניין או גופו של אדם?
• האם יש בדברים הנכתבים בכדי להתייחס למאפיינים קבוצתיים או אישיים באופן פוגעני?
• האם הפוסט הזה עלול לפגוע בשמו הטוב או תדמיתו של האדם?
• האם הפוסט הזה צפוי להיות מופץ באופן נרחב?

אם עולה בך כל ספק לאור השאלות הללו, מוטב להימנע לחלוטין או לכל הפחות, להיוועץ בעורך דין לשון הרע מיומן.

למילים שלנו יש כוח אדיר ועם תשומת הלב הנכונה, נוכל להבטיח שאנו מנתבים את הכוח הזה למקומות הנכונים. כעת, כאשר הרשתות החברתיות מאפשרות לכוח הזה להתפרץ במלוא עוזו, זוהי הערנות שלנו והמודעות לאקלים המשפטי הנוכחי שתבטיח שנוכל להתנהל בבטחה גם בכלי החשוב הזה.

האם לפוסטים הזועמים שלנו יש השלכות? על לשון הרע ברשתות החברתיות

הן מלוות אותנו לכל מקום בכיס ומחברות אותנו לעולם יותר מתמיד. הן הפכו בשנית האחרונות למקור מרכזי לבידור, לתוכן איכותי וליצירת קשרים חברתיים. אין ספק, הרשתות החברתיות העשירו את החיים של כולנו. עם זאת, בכל פעם שאמצעי תקשורת חדש בא לעולם, גם המורכבויות המשפטיות לא מאחרות לבוא. מחקרים רבים מראים כיום כי השיח ברשתות החברתיות מתלהם מתמיד ורוחות של עימות מאפיינות אותו. כולנו מרגישים את זה ולא פעם, גם משתתפים במגמה הזו. האם השיימינג שהחלטנו לעשות לפיצה בשכונה שטעתה בהזמנה שלנו ולא לקחה אחריות, או התגובה השנונה והארסית שהשארנו לדמות ציבורית שנויה במחלוקת בפוסט עשויים לחשוף אותנו לתביעות? התשובה היא חד משמעית – בהחלט כן. כיום יותר מתמיד, מזהה בית המשפט עד כמה האצבע שלנו קלה על המקלדת, כשאנו חשים בטוחים מתמיד מאחורי המסך והוא נחוש להיאבק בתופעה. כאן, נבחן כיצד באות לידי ביטוי עבירות לשון הרע ברשתות החברתיות ומהן ההשלכות הצפויות.

תופעת לשון הרע ברשתות החברתיות דורשת מענה משפטי מקיף

מבין שלל העוולות הנזיקיות בספר החוקים הישראלי, אין כל ספק שלשון הרע היא מהמורכבות והסבוכות שבהן. הוכחת נזק בכל הקשור לפגיעה בשם טוב ובמוניטין, דורשת מעורך הדין כישרון לא קטן וידע מעמיק בתחום. גם עם כל אלו, הקושי הראייתי ניכר. הפגיעות שעשוי לספוג הצד הנפגע באירועים של לשון הרע עשויות להיות אדירות. אירועים שהחלו מפוסט "תמים" בפייסבוק הכו גלים וגרמו לאנשים לאבד את מקום עבודתם ואת המעגלים הקרובים להם ביותר.

בשנים האחרונות, חלה עלייה חדה במקרי לשון הרע בפייסבוק ויש לכך סיבה ברורה. הפייסבוק הפך לזירה המרכזית בה אנו מנהלים שיח, חושפים את הציבור לסוגיות שלא תמיד זוכות לכיסוי על ידי אמצעי התקשורת ולעתים קרובות – דורשים לעצמנו צדק. עם מעל לשני מיליארד משתמשים, מדובר במדיום עם היקף פרסום עוצמתי שהשלכותיו על נפגעי לשון הרע עשויות להיות כבדות משקל. בית המשפט מזהה את המגמה הזו והציב לעצמנו למטרה לשרש אותה.

מסלול התביעה ללא הוכחת נזק נעשה חשוב מתמיד על רקע לשון הרע בפייסבוק

ככל שהתופעה של הוצאת לשון הרע ברשתות החברתיות נעשית רחבה יותר, כך הופך מסלול התביעה ללא הוכחת נזק לכלי חשוב מאין כמותו לעשיית צדק עם נפגעים. ההדים שעשוי ליצור פוסט בפייסבוק עשויים להיות נרחבים ולא תמיד ניתן לאמוד באופן מגובה בראיות את היקפי הנזק על מנת לחשב סכום פיצויים. גם אם הפוסט שנכתב לא פגע בפרנסתו של האדם או ביוקרה המקצועית שלו, או גרם לו לאבד הזדמנויות עסקיות באופן קונקרטי, הנזקים הרגשיים והתדמיתיים עשויים להיות משמעותיים. את אלו, מורכב לחשב. המסלול ללא הוכחת נזק מאפשר לקבל פיצוי כספי של עד 80,000 ₪ ללא כל הוכחת נזק. יתרה מכך, ככל שניתן יהיה להוכיח במסגרת הדיון כי מטרת המפרסם בכוונה תחילה הייתה להסב נזק לנפגע, הפיצוי המרבי יהיה כפול ועומד על עד 160,000 ₪.

מה משפיע על גובה הפיצויים במסלול ללא הוכחת נזק?

ככל שהוגשה תביעה ללא תחשיב נזק מוכח, יבחן בית המשפט מספר קריטריונים על מנת לקבוע את סכום הפיצויים:

• נפח חשיפות הפוסט – בעוד שישנם פוסטים שנחשפים רק לעיני החוג הקרוב ביותר שלנו, לאחרים יש פוטנציאל ויראלי ולא פעם, אפילו הופכים לתופעת רשת שחורגת מעבר לשיתופים ברשת החברתית. מכאן, שפרסום הפוסט במצב Public, למשל, יגביר את החומרה באופן אוטומטי. הפצת הפוסט בקבוצות גדולות או עידוד לשתף ישפיעו גם הם על שיקולי בית המשפט.
• חומרת הפגיעה – בית המשפט יעריך עד כמה הפגיעה באדם עליו נכתב הפוסט הייתה עמוקה, לרבות ההשפלה, עוגמת הנפש והנזק התדמיתי שהוסב לו. לעתים קרובות, כשהתוכן מתייחס אל תכונות של האדם, התנהגותו או מאפיינים שאינם בשליטתו כמו מגדרו, מוצאו האתני או מגבלה שלו, החומרה נוטה להיות גבוהה יותר.
• התנהגות המפרסם לאחר שיתוף הפוסט – ככל שהאדם הפוגע יפעל באופן כנה על מנת לתקן את הנזק, לרבות התנצלות ובטח אם פורסמה ההתנצלות באופן ציבורי, סכום הפיצויים עשוי להיות נמוך יותר. הנכונות של הפוגע לקחת אחריות על המקרה משפיעה באופן ניכר על מידת החומרה שיעריך בית המשפט.

האם גם שיתוף בפייסבוק ייחשב כלשון הרע ברשתות החברתיות?

בשנים האחרונות, הכריעו מספר פסיקות בבית המשפט העליון באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי השתתפות בהפצת תוכן המהווה לשון הרע בפייסבוק, ייחשב בפני עצמו כלשון הרע. לכן, גם אם לא אנחנו כתבנו את הפוסט ורק עשינו שיתוף בפייסבוק לשון הרע עשויה לחול גם עלינו. עם זאת, כדאי לדעת שסימון "לייק" או כל רגש אחר על פוסט בפייסבוק אינה מהווה עילה לתביעה בגין לשון הרע.

תגובה בפוסט, בעיקר כזו שמחזקת ומעודדת את התוכן בפוסט, עשויה גם היא לחשוף אותנו לתביעות. כל אלו מלמדים אותנו עיקרון חשוב – למילים שלנו, גם אלו שאנו מקלידים בהיסח הדעת כשאנו גוללים את הפיד, יש משמעות והשלכות.

כיצד ניתן לוודא שהפוסט שלי אינו מהווה לשון הרע בפייסבוק?

הגישה הטובה ביותר לנקוט בה, היא להניח שכל פוסט שיש בו אופי פוגעני או מלא תוכחה המתייחס לאדם ספציפי, עשוי לחשוף אותנו לתביעות לשון הרע. הדבר נכון גם לשיתוף פוסטים של אחרים שראינו מסתובבים ברשת. כשזה מגיע לסוגיות אלו, אין כמו השכל הישר. רגע לפני שאנחנו מקליקים על שיתוף, או מפרסמים את הדבר הראשון שעובר לנו בראש, מוטב שניקח נשימה ארוכה ונשאל את עצמנו כמה שאלות עיקריות:

• האם הפרסום הוא הכרחי – כלומר, האם יש בפרסום הדברים מענה לעניין ציבורי משמעותי
• האם הדברים עשויים לפגוע בשמו הטוב של אדם אחר – ככל שישנה סבירות גבוהה שהפוסט יגרום למישהו לנזק תדמיתי, מוטב יהיה תמיד לא לפרסם או לכל הפחות, לקבל ייעוץ משפטי לפני הפרסום.

פורסמו נגדך דברי לשון הרע ברשתות החברתיות? כך יש לפעול

קשה לתאר את עוצמת הפגיעה שניתן לחוות כאשר דברים משפילים ומבזים נכתבים עלינו בפלטפורמה כה רחבה. על אף שחלק ניכר מהנזק שמוסב לנו בעקבות מעשה לשון הרע ברשתות החברתיות הוא בלתי נראה, הוא עשוי להשפיע עלינו בהיבטים רבים. מן הרגע בו עלה הפרסום לאוויר, חשוב שנפעל במהירות ובנחישות. איסוף המידע ובניית האסטרטגיה המשפטית ברגע האמת עשויים להיות קריטיים לתוצאות ההליך. החשוב ביותר הוא לא להגיב לדברים באופן עצמאי ובטח שלא לפנות באופן ישיר למפרסם. בראש ובראשונה, עלינו לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע על מנת שיתחיל לבסס עילה.

אז כיצד מתחילים לאסוף מידע בנקודה הראשונית?

מן הרגע שזיהינו את הפוסט, יש לבצע באופן מידי צילום מסך של הפרסום. מומלץ לפתוח את כל התגובות ולצלם גם אותן ולוודא כי תאריך הפרסום וכמות הלייקים והשיתופים גלויים ונראים היטב בצילום. כל אלו הם נתונים יקרי ערך שישמשו כבסיס לעילת התביעה שלך. מהירות התגובה שלנו היא קריטית, מכיוון שהפוגע תמיד יכול למחוק את הפוסט. במקרה בו הפוסט נמחק ולא נותר בידינו כל תיעוד שלו, יהיה לנו קשה מאוד לבסס עילה בתביעה וברוב המקרים, מוטב יהיה שלא להיכנס אליה בכלל.

ההמלצה שלנו היא לא להסתפק רק בצילומי מסך אלא ממש לצלם את הכל בוידאו, אופציה שניתנת לביצוע בכל טלפון נייד. כך לא ייטען בהמשך שהצילומים עברו עריכה, שינוי או מחיקה.