פנו אלינו ללא התחייבות
שלח

 

רחוב החשמל 10, קומה 2, ת.ד 26 עפולה מיקוד 1810001
טלפון: 04-6526479 | פקס: 04-6592087

דוא"ל: OFFICE@DHLAW.CO.IL
 

מדריך לפני תביעה לאחר תאונה במתקן שעשועים

בני אדם מבלים פעם רבות במהלך חייהם במתקני שעשועים וספורט: ברכבת הרים בפארק שעשועים, במגרשי כדורגל בפארקים ציבוריים, בבריכות ציבוריות ובפארקי מים ועוד. פעילויות אלה, עד כמה שהן חיוניות ומהנות, עלולות לפעמים להיות מסוכנות. למרבה הצער, תאונות קורות. לעתים האחריות לתאונה תוטל על בעל המתקן או מפעילו, בהתקיים תנאים מסוימים.


מתי יהיה בעל מתקן שעשועים או ספורט אחראי בנזק עקב תאונה במתקן?


אחריות בגין נזקים המתרחשים עקב שימוש במתקנים מסוג זה יכולה לנבוע משתי עילות משפטיות: רשלנות והפרת חובה חקוקה (כאשר בעל המתקן לא עמד בתקן בטיחות כלשהוא). לצורך הוכחת רשלנות, יש להוכיח נזק, חובת זהירות כללית (מושגית) וחובת זהירות קונקרטית של בעל המתקן כלפי הניזוק, הפרת אותה החובה (התרשלות), והוכחת קשר סיבתי בין הפרת החובה לקרות הנזק.


הפסיקה כבר קבעה, כי שליטה ופיקוח במתקן מבססים חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים באותו מתקן, כלומר, באופן כללי, מפעיל של בריכת שחייה אשר שולט ומפקח עליה, חב חובת זהירות כלפי המבקרים בבריכה. עם זאת, לא כל תאונה בבריכה תקים אחריות בנזיקין על מפעילה. נדרשת הוכחת חובת זהירות קונקרטית - האם המפעיל היה יכול לצפות את התרחשות הנזק (כאשר אין דרישה לצפיות ספציפית של הנזק וחומרתו אלא צפיות בקווים כלליים) והאם הוא היה יכול לצפותו. לעניין מתקני ספורט ושעשועים, נקבע כי מי שמשתמש בהם עשוי להיפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות.

עד כמה שסיכונים אלה טבעיים, רגילים וסבירים הם לאותה פעילות, אין בגינם אחריות. הדין אינו מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים אלא רק בגין סיכון בלתי סביר. באם נקט מפעיל המתקן באמצעים סבירים למניעת הנזק - ניתן לומר כי לא התרשל ולכן לא קמה לו החובה בנזיקין. כמו כן, חשוב לציין, כי לצורך ההכרעה במבחנים להוכחת עוולת הרשלנות, בית המשפט מתחשב באינטרס הציבורי וגם באשם תורם, שכן הניזוק במקרים אלו מודע לכך שהוא מבצע פעילות שעשויה להיות מסוכנת.

 

לדוגמא, כאשר מוגשת תביעה כנגד בעל בריכה, ניתן לטעון כי מפעיל המתקן היה יכול לצפות שילד יקפוץ למים רדודים ויפגע. לא זו אף זו, התובע רשאי לטעון כי בעל הבריכה היא צריך לצפות לכך (שכן אדם סביר צופה אפשרות שכזו). לאמור, מידת הסבירות של הסיכון נבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה – במקרה ידוע בפסיקה, נקבע כי הסיכון של פציעה רצינית כתוצאה משימוש בבריכה, אינו סיכון סביר. כאמור, באם נקט מפעיל המתקן באמצעים סבירים למניעת הנזק, כגון שילוט אזהרה, לא מדובר בהתרשלות ולכן לא קמה החובה בנזיקין. אולם, אם מפעיל המתקן לא נקט באמצעים סבירים למניעת הנזק - מדובר בהתרשלות ועל כן עליו לשאת בפיצויים בגין רשלנות לניזוק.


כיצד יש לנהוג לאחר תאונה במתקן ספורט או שעשועים?


ראשית יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. חשוב לציין את נסיבות התאונה שגרמה לנזקי הגוף בעת הטיפול. כמו כן יש לאסוף ולשמור כל מסמך רפואי וכל תוצאות בדיקה (כמו צילום רנטגן), וכן לשמור קבלות עבור כל תשלום עבור טיפולים רפואיים וכל הוצאה אחרת הנובעת כתוצאה מהתאונה. בהמשך כדאי לפנות לרופא מומחה לצורך חוות דעת מקצועית לגבי נזקי הגוף. אם היו עדים לתאונה, כדאי לבקש מהם פרטי התקשרות, על מנת שיהיה ניתן להביאם לעדות בנוגע לתאונה בעת התביעה. כמו כן מומלץ ביותר לצלם את זירת התרחשות התאונה ואת המתקן מכל זווית אפשרית. אם התאונה נגרמה בעקבות פגם כלשהוא במתקן – יש לצלם את הפגם המדובר.


לקראת הדיון המשפטי, כדאי לפנות למומחה בתחום הבטיחות או בתחום הקשור לסוג המתקן המדובר ולקבל ממנו חוות דעת מקצועית לגבי סבירות הסיכון ואמצעי הזהירות שננקטו או לא ננקטו על ידי מפעיל המתקן. לסיכום, ניתן לנקוט בפעולות, לאחר קרות התאונה, אשר יחזקו את סיכויי הצלחת התביעה העתידית. עם זאת, תביעת פיצויים בגין רשלנות אינה דבר פשוט. מומלץ להתייעץ עם עורך/ת דין טרם הפניה לערכאות. כמו כן חשוב לזכור, כי תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית עומדת על שבע שנים, על כן ניתן לתבוע פיצויים בגין הנזק במשך שבע שנים ממועד קרות התאונה.
 

אתר משרד עורכי-דין דרור חייק הוקם במטרה לסייע לך בתחומי דיני העבודה ונזקי הגוף; המידע המוצג באתר הינו כללי בלבד. אין במידע המוצג באתר זה כל המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ביטוחי, כלכלי או כל ייעוץ מסוג אחר. כל המסתמך על המידע באתר בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. מכיוון שכל מקרה ומקרה שונה בעובדות ובנסיבות יש לקבל ייעוץ משפטי אישי ומפורט בטרם נקיטת הליכים או קבלת החלטות ולא לפעול על סמך המידע הכללי באתר.