שעות נוספות

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את מסגרת שעות העבודה המקסימאלית בעבור כל עובד במשק הישראלי. מסגרת זו מוגדרת גם באופן מדויק יותר עבור כל עובד בכפוף לצווי הרחבה, הסכמים קיבוציים ו\או חוזי עבודה אישיים. על פי החוק, עובד אשר מועסק שישה ימים בשבוע, יעבוד מדי יום בהיקף של שמונה שעות לכל היותר. עובדים המועסקים חמישה ימים בשבוע, יעבדו תשע שעות בכל יום.

במקרים בהם העובד מועסק מעבר למכסת השעות הקבועה בעבורו, קמה לו זכאות על פי החוק לגמול "שעות נוספות". כמו כן, חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר גם מכסת שעות שבועיות מקסימאלית (43 שעות) אשר מעניקה לעובד הגנה נוספת בגין עבודה ביתר. יש לציין כי ענפים שונים, כגון אבטחה ומלונאות, מתאימים את מכסת השעות הנוספות על פי הסכמים קיבוציים מיוחדים. עם זאת, אף הסכם איננו יכול לבוא בניגוד להוראות המינימאליות הקבועות בחוק.

על פי החוק, בעבור שתי השעות הנוספות הראשונות אמור העובד לקבל גמול ברמה של 125% משכרו הרגיל. כל שעה נוספת מעבר לכך תזכה את העובד בגמול בגובה של 150% משכרו.

וויתור על גמול שעות נוספות, האמנם?

עובדים אשר מועסקים במסגרת שעות נוספות, זכאים לתגמול מוגדל בשיעור משתנה על עבודתם זו. תשלום זה הינו זכות מגן אשר קמה לעובד במסגרת דיני העבודה והיא איננה ניתנת לוויתור. לדוגמא, עובד אינו מאבד את זכאותו לגמול שעות נוספות, גם אם חתם על מסמך האומר זאת. נציין כי עובדה זו נכונה גם לגבי כתב וויתור בסיום העבודה. ידוע כי עובדים רבים אינם "עומדים" על זכותם זו במהלך תקופת העבודה. לעיתים מדובר בהעדר מודעות לזכות, ולעיתים העובד פשוט חושש למשרתו. יצוין כי הזכות לתבוע שעות נוספות עומדת לעובד גם לאחר תום יחסי העבודה.

שעות נוספות ללא אישור המעביד

עובד אשר טוען לתשלום בגין שעות נוספות חייב להוכיח בבית המשפט כי המעביד אכן ביקש ממנו לעבוד את השעות הללו. ההלכה הפסוקה קבעה כי עבודה בשעות מעבר לשעות העבודה הינה סמכות של המעביד ועל כן כל אימת שלא ניתן אישור לכך, לא קמה לעובד זכאות לגמול בעבורה. לדוגמא, עובד איננו יכול לדרוש גמול שעות נוספות בגין עבודה שביצע במהלך סוף השבוע, כל אימת שלא נאמר לו במפורש לעשות כן. עם זאת, המעביד אינו יכול לטעון באופן שרירותי שהוא לא היה מעוניין בעבודתו של פלוני בשעות נוספות. עליו להוכיח אפוא כי אכן השעות נעשו על דעתו של העובד באופן עצמאי לחלוטין. במקרים אלה, נטל ההוכחה בדבר העדר אישור לעבוד בשעות נוספות רובץ לפתחו של המעביד.

 
שעות נוספות גלובליות, האם קביל?

משרות רבות דורשות מהעובד מסגרת שעות דינאמית אשר איננה מאפשרת מעקב מדויק אחר שעותיו הנוספות (לדוגמא, מנהלי תיקי לקוחות אשר סדר יומם משתנה מיום ליום ומתקופה לתקופה). אי לכך, הפסיקה הכירה בקבילותו של סעיף "שעות נוספות גלובליות" בתלוש השכר. עם זאת, סכום זה של שעות נוספות אינו יכול לקפח את העובד, וחייב להיות מחושב ביתר עבורו. בנוסף, רכיב השעות הנוספות איננו חלק משכרו של העובד והוא חייב להיות מופרד בתלוש השכר משכר הבסיס. במקום בו התגמול בגין ה"שעות הנוספות הגלובליות" נעשה בכפוף למספר שעות מסוים, חייב המעביד לפקח על שעות עבודתו של העובד.

שעות נוספות במשרות מיוחדות

עובדים רבים נאלצים לעבוד בשעות נוספות במסגרות שונות התואמות את מקום עבודתם. לעיתים, מדובר בעובדים בכירים הנאלצים להשלים שעות או לעבודה בסופי שבוע ובחגים. לא אחת, מדובר במשרת אמון או בעובדים אשר לא ניתן לעקוב אחר שעות עבודתם (לדוגמא, עובד שכיר המועסק מהבית). במקרים אלה, ייתכן והעובד לא יהיה זכאי לשעות נוספות. במסגרת מקצועות אלו ניתן למנות מנהלים במשרת אמון אישי, עובדים סיעודיים השוהים בבית הלקוח, עובדי שירות הביטחון ועוד. יצוין כי היות וחוק שעות עבודה ומנוחה הינו חוק סוציאלי, המעניק זכויות קוגנטיות ובסיסיות, בתי הדין לעבודה ייטו להכניס בגדרו את העובד והוצאת עובדים מתחולת החוק תיעשה בצמצום ובמשורה.

תביעה בגין שעות נוספות

עובדים רבים אינם דורשים גמול בעבור השעות הנוספות בזמן העסקתם, וזאת משום שהם אינם מודעים לזכויותיהם או חוששים למקום עבודתם. תביעה בגין שעות נוספות יכולה להיות מוגשת כנגד המעסיק גם לאחר פיטורים או התפטרות. כמו כן, תביעה זו אף איננה מתיישנת אלא בחלוף שבע שנים מסיום יחסי העבודה. מדובר בתביעה ממונית אשר מניחה על כתפי העובד את הנטל להוכיח את מספר השעות הנוספות המגיעות לו. יש לציין כי בשנים האחרונות חלה מגמה סוציאלית בפסיקה המניחה את נטל ההוכחה המדויק על כתפיו של המעביד. תביעה לגמול שעות נוספות יכולה להיעשות על ידי הצגת סידורי עבודה, מספר שעות חודשיות, פרטי כניסה ויציאה בשעון נוכחות ועוד, חוזה עבודה אישי ועוד.