רשלנות רפואית בניתוחים

מדי שנה מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים בבתי החולים והמרפאות ברחבי הארץ. לעיתים מדובר בניתוחים מצילי חיים (כגון ניתוח מעקפים או ניתוח השתלת כליה) ולעיתים עסקינן בניתוחים אלקטיביים (לדוגמא, ניתוחים פלסטיים). רשלנות רפואית בביצוע ניתוחים אלו עלולה לגרום לנזקי גוף קשים למטופלים.

תביעות רבות העוסקות בפיצויים בגין רשלנות רפואית נובעות מניתוחים רשלניים. יש לציין כי לעיתים לא מדובר בניתוח רשלני ועילות להגשת תביעות אלו הינן רבות ומגוונות. לדוגמא, העדר הסכמה מדעת לביצוע הטיפול, אי מתן הסבר מפורט בנוגע לסיכוני הניתוח, מעקב רשלני לאחר הניתוח (למשל, שחרור מוקדם מדי מבית החולים) ועוד.

שילוב עילות בתביעה

תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח יכולות להיות מורכבות ממספר עילות במקביל. לדוגמא, העדר הסכמה מדעת, ניתוח רשלני, מעקב רשלני, חוסר ברישום בגיליון הניתוח, אבחון לקוי וכדומה. כל אחת מהעילות המרכיבות את התביעה יכולה להשפיע על סיכויי התביעה ועל הדיון בבית המשפט. למשל, במקרים בהם אין תיעוד רפואי בנוגע לטיפול שניתן לתובע, ניתן יהיה להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים ויהיה עליהם להוכיח כי לא מדובר ברשלנות רפואית. כמו כן, לעיתים די בהעדר הסכמה מדעת בכדי לקבוע כי גם נזקים שנגרמו כתוצאה מסיכון סביר במהלך הניתוח עולים כדי רשלנות רפואית.

ביצוע ניתוח בהעדר הסכמה מדעת

אחת העילות הנפוצות במסגרת תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוחים היא ביצוע ניתוח ללא הסכמה מדעת. על פי חוק זכויות החולה (התשנ"ו) - 1996, לפני טיפול רפואי חייב הרופא לתת למטופל את כלל הנתונים הרלבנטיים בנוגע לטיפול שלפניו. פרטים אלו כוללים את האבחנה הרפואית, הסיבה לעריכת הניתוח, מהלך הניתוח, הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, סיכויי ההצלחה של ההליך הרפואי, אופציות רפואיות נוספות (לדוגמא, טיפול שמרני במקום ניתוח) וכדומה. חובת ההסכמה מדעת גוברת ככל שמדובר בניתוח הנעשה מתוך בחירה (לדוגמא, ניתוח להגדלת חזה). במקרים אלו, ישנה גם חשיבות לגבי משך הזמן בין מתן הפרטים הרלבנטיים לבין ביצוע הניתוח בפועל. לעומת זאת, בניתוחים דחופים ומצילי חיים מופחתת חובת ההסכמה מדעת באופן משמעתי (למשל, מעבר לניתוח קיסרי במהלך לידה בגין אירוע בלתי צפוי).

ניתוח שלא לפי הסטנדרט הסביר

בית המשפט יכול לקבוע גם כי אופן ביצוע הניתוח בפועל היה רשלני ונזקי הגוף נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית זו. במקרים אלו, בחינת הסוגיה הרפואית המשפטית הנ"ל איננה במשקפי חוכמה שלאחר מעשה. פעילותו והתנהלותו של הרופא נבחנת בהתאם להתנהגות המצופה מהרופא הסביר בנסיבות העניין. במקרים אלו נכנסים גם תביעות בנוגע להרדמה לפני הטיפול, ההשגחה לאחריו, הותרת חפצים בגוף המטופל (כגון תפרים ואביזרים רפואיים) וכדומה.

הגשת תביעה

הגשת תביעה אשר עילתה הינה רשלנות רפואית בניתוח היא מהלך משפטי מורכב היונק הן מהמשפט והן מהרפואה. אי לכך, מומלץ לפנות במקרים אלו לעורך דין העוסק בדיני הנזיקין בכלל, ותביעות רשלנות רפואית בפרט. תביעות רשלנות רפואית בניתוח מוגשות בצירוף חוות דעת רפואית של רופא מומחה הקובע מהי הרשלנות הנטענת ומהם נזקי הגוף מהם סובל התובע. עורכי דין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית נמצאים בקשר עם מומחים רפואיים כגון אלו, כאשר פעמים רבות מדובר גם במומחים רפואיים בעלי ניסיון בהגשת תביעות לבית המשפט (מומחים אלו מזומנים בדרך כלל לתת עדותם בפני השופט ולהיחקר על חוות הדעת מטעמם).