פנו אלינו ללא התחייבות
שלח

 

רחוב החשמל 10, קומה 2, ת.ד 26 עפולה מיקוד 1810001
טלפון: 04-6526479 | פקס: 04-6592087

דוא"ל: OFFICE@DHLAW.CO.IL
 

פיצויים בתביעות לשון הרע

סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע מעניק לבית המשפט סמכות לקבוע פיצויים לתובע בגין לשון הרע אף אם התובע לא הוכיח כי נגרם לו כל נזיק בגין לשון הרע. בית המשפט מוסמך לפסוק סכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח, כאשר מדובר על תביעה נזיקית בגין לשון הרע, וסכום שלא יעלה על 100,000 ש"ח כאשר מדובר על תביעה עם פן פלילי, כלומר, שהתובע הוכיח כי הוצאת לשון הרע פורסמה במטרה לפגוע בו.

האם ניתן לתבוע על סכום גבוה יותר?

סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע אומר כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים העולים על הסכומים שלעיל כאשר התובע הצליח להוכיח כי לשון הרע גרמה לו נזק. גובה הפיצויים שיקבעו יהיו בהתאם לנזק אותו הצליח התובע להוכיח. סעיף זה מעלה שאלה קשה – כיצד ניתן להוכיח נזק שנגרם על ידי הוצאת דיבה? הרי לא מדובר בנזק הניתן לכמת למספר, בניגוד לנזק הנגרם לרכוש כלשהו אשר ניתן לעמוד על ידי שמאי.

ייתכנו מקרים בהם ניתן להוכיח את הנזק במספרים. לדוגמא, כאשר בעל מכולת מפיץ שמועה כי המזון שבמכולת המתחרה מקולקל, בעל המכולת המתחרה יכול להשוות נתוני מכירות של החודש בו הופצה השמועה לתקופה המקבילה של שנה שעברה, ולטעון כי ההפרש בין התקופות נובע מהשמועה הזדונית. עם זאת כאשר הנזק הינו פגיעה בשם טוב, פגיעה במוניטין, סבל נפשי וכדו', ישנו קושי בלקבוע את גובה הפיצויים שיפצו את התובע בהתאם לפגיעה. כיצד בכל זאת בית המשפט מכמת נזקים אלה?

שיקוליי בית המשפט בקביעת פיצויים

לבית המשפט אין מבחן מוגדר כדי לקבוע את גובה הפיצויים, והוא נדרש לפסוק בהתאם לנסיבות המקרה שנידון לפניו. השיקולים ששם לפניו בית המשפט הם:

  • היקף הפגיעה – האם לשון הרע פורסם בקרב קבוצה גדולה של אנשים או מדובר באנשים מעטים?
  • מעמדו של התובע – כאשר התובע הינו אדם המוכר לציבור, סביר להניח כי הוצאת דיבה תגרום לו נזק גדול יותר מאשר לאדם אנונימי, לכן בית המשפט ינטה לפסוק פיצויים גבוהים.
  • מידת ההשפלה שסבל התובע.
  • השלכות לשון הרע בעתיד – יש לקחת בחשבון נזקים אשר עתידים לבוא עקב הוצאת לשון הרע, כגון ירידה במכירות, שיקום המוניטין שנפגע והשלכות נוספות העלולות לבוא עקב כך.

מהם השיקולים בהם בית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנתבע בבואו לפסוק פיצויים?

סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע מונה ארבעה שיקולים בהם רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנפגע בבואו לקבוע את גובה הפיצויים:
1. לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך.
2. הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע.
3. הוא לא נתכוון לנפגע.
4. הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים.

אין זו רשימה סגורה, ובית המשפט רשאי להתחשב בכל שיקול הנראה לו רלוונטי לצורך קביעת גובה הפיצויים. בפסיקה ניתן למצוא שני מקרים נוספים בהם בית המשפט אמנם פוסק פיצויים לטובת התובע, אך הם כה פעוטים כך שאין להם משמעות. המקרים הם:
 

  • כאשר בית המשפט מוצא כי הנתבע אמנם ביצע עוולת פרסום לשון הרע, אך הוא לא גרם לתובע כל נזק.
  • כאשר הפרסום אמנם גרם לתובע נזקים, אך התובע התנהג באופן מביש וחסר תום לב עד שאין הצדקה להעניק לו פיצויים.
     

התיקון לחוק לשון הרע

בתקופה האחרונה, עלה חוק לשון הרע לכותרות בגין הצעת חוק לתקן את סכום הפיצויים במסגרתו ללא הוכחת נזק. על פי הצעת החוק החדשה, יהיה ניתן לתבוע פיצויים של עד 300,000 שקלים בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק, וסכומים משמעותיים של עד 600,000 שקלים כאשר לשון הרע הוצאה בזגון ועד מיליון וחצי שקלים במידה והנפגע לא זכה להוסיף בתוך זמן סביר את תגובתו המלאה לפרסום. יצוין כי הצעת החוק טרם עברה ונכנסה לתוקפה.

אתר משרד עורכי-דין דרור חייק הוקם במטרה לסייע לך בתחומי דיני העבודה ונזקי הגוף; המידע המוצג באתר הינו כללי בלבד. אין במידע המוצג באתר זה כל המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ביטוחי, כלכלי או כל ייעוץ מסוג אחר. כל המסתמך על המידע באתר בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. מכיוון שכל מקרה ומקרה שונה בעובדות ובנסיבות יש לקבל ייעוץ משפטי אישי ומפורט בטרם נקיטת הליכים או קבלת החלטות ולא לפעול על סמך המידע הכללי באתר.