תביעות נגד משרד הבטחון וקצין התגמולים

מדי שנה נפגעים רבים מאנשי שירותי הביטחון בגין תאונות אשר התרחשו בעקבות ועקב שירותם. על פי חוק הנכים, קיימת לנפגעים אלו עילה להגשת תביעה בגין פגיעתם כנגד קצין התגמולים. במידה ונכותו של הנפגע תוכר על ידי קצין התגמולים, יוכל האחרון לזכות בתגמולים שונים ופיצויים בעקבות נזקיו.

חיילים, סוכני שב"כ, שוטרים, סוהרים ועובדי זרועות הביטחון, אשר נפגעו במהלך שירותם, יכולים לבחון הליך זה של הגשת תביעה. מאמר זה ינסה לשפוך מעט אור על מספר סוגיות וצעדים חשובים בהם יש לנקוט בעת הגשת תביעת נכות כנגד משרד הביטחון. לשון המאמר הינה עבור "חיילים", אך מיותר לציין כי הדברים מתייחסים גם לשוטרים, סוהרים וכדומה.

הוכחת הקשר הסיבתי

במקרים בהם נגרמה לחייל תאונה במהלך שירותו הצבאי (בסדיר או במילואים), יהיה עליו להוכיח ראשית כי אכן התרחשה תאונה הקשורה לתנאי שירותו. מדובר בשלב הראשוני להכרה בזכות לפי חוק הנכים. פעמים רבות, קצין התגמולים יטען כי התאונה לא אירעה בגין השירות ולא מתקיים קשר סיבתי בין הנזק לבין הפגיעה האמורה. ישנם מקרים בהם קצין התגמולים יטען כי לא התרחשה כלל התאונה נשוא התביעה. הוכחת הקשר הסיבתי בעניין זה יכולה להיות עניין משפטי מורכב ועל כן מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בענף משפטי זה. הראיות הרלבנטיות לעניין זה יכולות להיות עדויות של חיילים נוספים, מסמכים רפואיים רלבנטיים, הוכחת עבר רפואי תקין וכדומה.
 
לאחר התאונה

מומלץ כי חייל אשר נפגע בתאונה במהלך שירותו הצבאי יפעל בהקדם האפשרי להשגת כל הראיות והמסמכים הרלבנטיים לתביעתו העתידית. על החייל ליידע את מפקדיו על הפציעה, ולמלא דו"ח פציעה הכולל כל פרט ופרט הנוגע לתאונה. כמו כן, עליו לאסוף את כל התיעוד הרפואי הנוגע לתאונה אשר יכול להעיד על נכותו של התובע. במקרים בהם ישנם עדים נוספים להתרחשות התאונה, מומלץ לדאוג כי פרטיהם של העדים הללו יירשמו (במידה ויהיה צורך בעדותם בהמשך).

לאחר איסוף המידע הרלוונטי, התובע נדרש להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל לקצין התגמולים. לאחר הגשת התביעה, יזומן התובע לעמוד בפני וועדה רפואית. תפקידה של הוועדה הרפואית הינו לקבוע האם התובע אכן נכה, והאם נכותו נגרמה עקב השירות הצבאי.

זהו השלב החשוב ביותר בשלב הגשת התביעה. הועדה הרפואית היא זו אשר קובעת האם לתובע מגיעות זכויות מכוח החוק או לאו. בשלב זה יש להיעזר בכל העדויות וראיות האפשריות אשר יכולות להצביע על הקשר הסיבתי בין הנכות לשירות הצבאי, כגון דו"חות אשפוז בביה"ח, תיעוד מהתיק הרפואי הצבאי, תיעוד מקופ"ח, תיעוד מקבלת טיפולים הנוגעים לנכות כגון פיזיותרפיה, פסיכולוג (במידה ומדובר בנכות נפשית). מומלץ להביא חוות דעת מרופאים מומחים אשר תומכים בעמדתך.

במידה והחליטה הוועדה הרפואית לדחות את בקשתו, רשאי התובע להגיש ערר לוועדה הרפואית העליונה. דחיית הערר בוועדה הרפואית העליונה איננה מהווה את סוף הסיפור מבחינת העורר. בפניו פתוחה הדרך לפנות בערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי.

מועד הגשת התביעה

תקופת ההתיישנות של תביעה המוגשת נגד משרד הביטחון הינה 3 שנים מיום השחרור. מכאן, שהתובע צריך להגיש את תביעתו לקצין התגמולים לא יאוחר מ-3 שנים לאחר יום שחרורו. עם זאת, במידה וניתן להצביע על היום בו קרתה הנכות, כלומר אין מדובר בהתפרצות מחלה בשלבים ויש תיעוד מדויק של יום החבלה, קצין התגמולים מוסמך להעריך את תקופת ההתיישנות.

לסיכום,

המכשול המרכזי העומד בפני אדם התובע להכרה כנכה צה"ל הינו שלב הוכחת הקשר בין הנכות לשירות הצבאי. מסיבה זו, מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה אשר יוכל לעשות שימוש בראיות כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנכות לשירות הצבאי. חשוב שלא לנסות להוכיח את התביעה לבד ולעמוד מול הוועדה הרפואית ללא כל הכוונה מקצועית ומשפטית. סיוע מטעם עורך דין מנוסה הינו חשוב ביותר, שכן גם אם התובע בטוח בזכאותו להכרה כנכה צה"ל, ייצוג משפטי יכול להביא להכרה באחוזי נכות גבוהים יותר, אשר יעניקו יותר זכויות לתובע.