
רחוב החשמל 10, קומה 2, ת.ד 26 עפולה מיקוד 1810001
טלפון: 04-6526479 | פקס: 04-6592087
דוא"ל: OFFICE@DHLAW.CO.IL
המוסד לביטוח לאומי מספק כיסוי ביטוחי לעובדים בגין סיכונים ונזקים אשר נגרמו ונבעו בשל פגיעות עבודה. המונח פגיעות עבודה כולל בתוכו הן תאונות עבודה והן מחלות מקצוע. במידה ועובד נפגע כתוצאה מעבודתו, המוסד לביטוח לאומי יפצה אותו על אבדן שכר למשך התקופה שלאחר הפגיעה וכן יסופק לעובד הנפגע טיפול רפואי עבור אותה פגיעה. אם פגיעת העבודה גרמה לנכות, העובד הנפגע יהיה זכאי לקבל קצבת נכות, בהתאם למידת נכותו ובכפוף להחלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, אם נפטר העובד כתוצאה מתאונת העבודה או בעקבות מחלת מקצוע – בני משפחתו יהיו זכאים למענק או קצבה. מאמר זה ינסה להבהיר את משמעות המונח מחלת מקצוע.
אז מהי למעשה מחלת מקצוע?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מחלת מקצוע הינה מחלה אשר לקה בה העובד עקב עבודתו או משלח ידו. על מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי, עליה להופיע ברשימה המופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע מחלות שיראו בהן כמחלות מקצוע ואף לקבוע בהן נסיבות אשר בהתקיימן תקום חזקה הניתנת לסתירה לכך שאותה מחלה המופיעה ברשימה נגרמה לעובד כתוצאה מהעבודה. כאמור, אין זה מספיק להראות כי העובד חלה באחת המחלות המצוינות ברשימה, יש אפוא להוכיח כי התקיים קשר סיבתי בין העבודה לבין פרוץ המחלה.
רשימת המחלות המוכרות כמחלות מקצוע
רשימת מחלות המקצוע נקבעת כאמור על ידי שר העבודה והרווחה. השר רשאי להוסיף לרשימה מחלות לאחר התייעצות עם שר הבריאות. מדובר ברשימה סגורה. דהיינו, גם במקרה בו עובד יוכיח כי חלה במחלה מסוימת כתוצאה מעבודתו, אך זו אינה מופיעה ברשימה בתוספת לתקנות, לא תוכר הפגיעה כמחלת מקצוע. מחלות המקצוע הן בדרך כלל מחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים כימיים וביולוגיים שונים, או מחלות הנגרמות כתוצאה מתנאי עבודה מסוימים (כמו למשל עבודה בסביבה רועשת).
הרשימה כוללת בין היתר הרעלות שונות – ביניהן הרעלת ארסן, הרעלת עופרת, הרעלת זרחן וכדומה, פגיעות באוזן הפנימית כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש, מחלות עור הנגרמות מעבודות מסוימות, מחלת החפרים (הנגרמת כתוצאה מהרמת משאות כבדים), סוגי סרטן מסוימים ועוד. כמו כן, באם לקה העובד במחלה המופיעה ברשימה טרם נכנסה לרשימה – יראו בעובד כמי שחלה במחלה שאינה מופיעה ברשימה ולפיכך מחלתו לא תיחשב כמחלת מקצוע.
הקשר הסיבתי בין מחלת המקצוע לעבודה
כפי שצוין לעיל, התובע צריך להוכיח כי התקיים קשר סיבתי בין משלח היד או העבודה לבין המחלה. ליקוי או מחלה שלקה בה העובד טרם התחיל לעבוד במקום העבודה – לא יחשבו כמחלות מקצוע. כמו כן, אם נגרמה המחלה כתוצאה מגורם חיצוני לעבודה, לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש. כך למשל, צוללן אשר לקה במחלת צוללנים עקב ריבוי צלילות שעשה באופן פרטי להנאתו ולא עקב ריבוי צלילות בעבודה מטעם מעסיקו – לא יחשב כנפגע עבודה. הפסיקה קבעה כי גם אם החשיפה לסיכון במהלך העבודה מגדילה במעט את הסיכון לחלות במחלה- איןבכך מספיק כדי להקים קשר סיבתי הנדרש בין העבודה למחלה.
לסיכום, מחלת מקצוע הינה מחלה הקבועה ברשימה סגורה בדין. במידה ועובד לקה באחת המחלות המופיעות ברשימה, יש לבחון האם התקיים קשר סיבתי בין עבודתו או משלח ידו לבין המחלה. באם קיים קשר סיבתי, מהווה מחלת המקצוע פגיעת עבודה בגינה ניתן לתבוע את הביטוח הלאומי לשם קבלת טיפול רפואי, קבלת פיצוי בגין אבדן השכר עקב המחלה ואם המחלה גורמת לנכות – גם קצבה או מענק. מכיוון שמדובר בכספים משמעותיים, כדאי להיוועץ בעורך/ת דין המתמחה בתחום טרם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
מהי מחלת מקצוע? איך מוכיחים מחלת מקצוע בפני המוסד לביטוח לאומי ו/או בית דין לעבודה?
האם עובד אשר לקה בסרטן הינו נפגע עבודה? כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין הסרטן? האם מדובר במחלת מקצוע?
אימתי ליקוי שמיעה יוכר בתור מחלת מקצוע? מהו טנטון? כיצד זוכים להכרה בליקויי שמיעה בביטוח לאומי?
אתר משרד עורכי-דין דרור חייק הוקם במטרה לסייע לך בתחומי דיני העבודה ונזקי הגוף; המידע המוצג באתר הינו כללי בלבד. אין במידע המוצג באתר זה כל המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ביטוחי, כלכלי או כל ייעוץ מסוג אחר. כל המסתמך על המידע באתר בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. מכיוון שכל מקרה ומקרה שונה בעובדות ובנסיבות יש לקבל ייעוץ משפטי אישי ומפורט בטרם נקיטת הליכים או קבלת החלטות ולא לפעול על סמך המידע הכללי באתר.