פנו אלינו ללא התחייבות
שלח

 

רחוב החשמל 10, קומה 2, ת.ד 26 עפולה מיקוד 1810001
טלפון: 04-6526479 | פקס: 04-6592087

דוא"ל: OFFICE@DHLAW.CO.IL
 

אמת בפרסום בתביעות לשון הרע

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה – 1965 מגדיר מהי לשון הרע. על פי החוק, לשון הרע הינה פרסום דבר אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות אותו למטרה לבוז, שנאה או לעג מצדם. כמו כן, פרסום דברים אשר יש בו כדי לבזות אדם בשל תכונות, התנהגות או מעשים המיוחסים לו, מהווה לשון הרע. מיותר לציין כי ביזוי אדם מחמת מוצאו, גזעו, דתו, מקום מגוריו, נטייתו המינית או מינו עלול לעלות כדי לשון הרע. במקרים בהם נגרם לאדם עוול בשל הוצאת לשון הרע, רשאי האחרון לבחון הליך של תביעה אזרחית כנגד האדם או הגוף אשר הוציא דיבתו. חוק איסור לשון הרע מעמיד לרשותו של הנתבע בהליך זה שורה של הגנות. אחת ההגנות ה"שימושיות" ביותר במקרים אלו הינה הגנת אמת בפרסום. 
 

סעיף 14 לחוק לשון הרע קובע כי לאדם אשר הוציא לשון הרע כנגד חברו תעמוד הגנת אמת בפרסום וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים – הדבר אשר פורסם היה אמת, והיה עניין ציבורי בפרסום. יש לציין כי במקרים רבים הפרסום מורכב מחומר רב, אשר לא הוכח באופן מלא. יש לציין כי לא ניתן לשלול הגנת אמת בפרסום כאשר לא הוכחה אמיתות פרט שהינו "פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".

אמיתות הפרסום

כדי שהתנאי הראשון התקיים, יש צורך כי הפרסום יהיה נכון עובדתית. לעניין זה, אין חשיבות ליסוד הנפשי של המפרסם. כלומר, גם אם המפרסם היה בטוח כי הפרסום הינו נכון, אך בדיעבד הסתבר ההפך, לא תעמוד הגנת אמת בפרסום. נשאלת השאלה מהו פרסום שיש בו אמת.

בפסק דין קראוס, שהינו פסק הדין המנחה בעניין, בית המשפט העליון קבע כי אמיתות פרסום תיבחן לפי המציאות המצטיירת מתוך העדויות. למעשה, השאלה אשר עומדת בפני בית המשפט היא כיצד האדם הסביר מבין את הדברים, והאם גם הוא היה רואה בהם לשון הרע כנגד התובע. יודגש כי גם אם הוכח שחלק מהפרסום נכון עובדתית, אין זה הופך בהכרח את שאר חלקי הפרסום לנכונים. יש לבדוק כל חלק בפרסום העשוי להיות פוגעני ולוודא כי יש בו אמת. הנטל להוכחת האמת בפרסום מוטל על המפרסם, וכל עוד לא הורם הנטל, יראו בפרסום כהוצאת לשון הרע.

בפסיקה ניתן למצוא מספר דוגמאות בהם בית המשפט קבע כי לא תעמוד למפרסם הגנת "אמת בפרסום" למרות שהוכח כי הפרסום נכון. בפס"ד פנאי פלוס דובר על עיתון שפרסם כי יש חשד כי אדם פעל במרמה, בהתבססו על מכתב תלונה פזיז שהוגש למשטרה. בית המשפט פסק כי לא ניתן לפרסם ידיעה הפוגעת, או עשויה לפגוע באדם, בהתבסס על ראיות חלשות ללא כל תימוכין. בפסק דין אחר דובר על אדם שציטט אמירות פוגעניות אשר נאמרו על ידי אדם אחר. בית המשפט קבע כי אדם המצטט אדם אחר אינו יכול ליהנות מהגנת "אמת בפרסום", גם אם טענתו היא שהוא בסך הכול חזר על דברים שנאמרו על ידי אדם אחר.

עניין ציבורי


מבחינת העניין הציבורי, בית המשפט בוחן האם קיימים לפרסום יתרונות חברתיים המצדיקים אותו, חרף לשון הרע שבו. לעיתים, לציבור יש אינטרס לגלות מידע על אנשים מסויימים, גם אם המידע עלול לפגוע בהם, וזאת כדי לגבש דעה מתאימה על אותו אדם, הזקוק לתמיכת הציבור. זהו המקרה ה"קלאסי" של עניין ציבורי.

כיצד בית המשפט מכריע אם יש בפרסום עניין ציבורי? על מנת להכריע בשאלה זו, בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרס של הנפגע במניעת פרסום פרטים פוגעים, לבין חופש הביטוי, הכולל בתוכו את זכות הציבור לדעת.

הלכה פסוקה היא כי כל פרסום שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חי, יכנס לגדר עניין ציבורי. עניין ציבורי אינו חייב להיות קשור רק בפוליטיקה. לציבור יש אינטרס לדעת גם אם מעסיק אינו משלם משכורת לעובד, וזאת כדי להזהיר אנשים לפני שמתקשרים עימו בחוזה עבודה. מדובר אפוא במושג רחב ביותר, ובית המשפט מפרש עניין ציבורי גם כאשר לשני אנשים יש עניין בפרסום.

לסיכום,

התנאים לעיל הינם תנאים מצטברים, וההגנה תעמוד למפרסם רק אם הוכיח כי שני התנאים התקיימו. מכיוון שהתנאים הינם עמומים ונתונים לפרשנות רחבה, לבית המשפט קיים שיקול דעת רחב מאד בעניין לקביעה האם פרסום מסויים נכון והאם יש לציבור עניין בפרסום.
 

אתר משרד עורכי-דין דרור חייק הוקם במטרה לסייע לך בתחומי דיני העבודה ונזקי הגוף; המידע המוצג באתר הינו כללי בלבד. אין במידע המוצג באתר זה כל המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ביטוחי, כלכלי או כל ייעוץ מסוג אחר. כל המסתמך על המידע באתר בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. מכיוון שכל מקרה ומקרה שונה בעובדות ובנסיבות יש לקבל ייעוץ משפטי אישי ומפורט בטרם נקיטת הליכים או קבלת החלטות ולא לפעול על סמך המידע הכללי באתר.