פנו אלינו ללא התחייבות
שלח

 

רחוב החשמל 10, קומה 2, ת.ד 26 עפולה מיקוד 1810001
טלפון: 04-6526479 | פקס: 04-6592087

דוא"ל: OFFICE@DHLAW.CO.IL
 

חסינות מפני תביעות לשון הרע, מהי?

המשפט הישראלי מכיר בחשיבות שמו הטוב של אדם ולכן קובע איסור על פרסום לשון הרע. מדובר בעוולה נזיקית אשר בהתקיים תנאים מסוימים עשויה להוות אף עבירה פלילית אשר דינה מאסר. פרסום לשון הרע הינו ביטוי שעשוי להשפיל אדם בעיני אחרים, להפכו למטרת שנאה, בוז ולעג, לבזותו עקב התנהגות או מעשים המיוחסים לו, לפגוע במשרתו, בעסקו או מקצועו, או לבזותו בשל מוצאו, גזעו, דתו, מינו, נטייתו המינית, מקום מגוריו או מוגבלותו. על מנת שהעוולה תתגבש, נדרש כי תתמלא דרישת הפרסום- הביטוי יהא מיועד ויגיע לאדם אחר זולת הנפגע.

האיסור על לשון הרע מתנגש עם ערך מרכזי וחשוב בדמוקרטיה – חופש הביטוי. סנקציה אזרחית או פלילית עשויה להרתיע אנשים רבים מלהביע דעתם באופן חופשי. ישנם מצבים מיוחדים בהם המחוקק מעוניין להימנע מההרתעה הזו. מדובר במצבים בהם חופש הביטוי וחקר האמת גובר על האינטרס של אדם בשמו הטוב. במצבים אלה מעניק המחוקק חסינות מפני תביעה בגין לשון הרע.

מתי מתקיימת חסינות מפני תביעות לשון הרע?

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע רשימת פרסומים אשר לא יהוו עילה למשפט פלילי או אזרחי:

• דברים אשר נאמרו במסגרת הליכים בישיבת הכנסת.
• דברים אשר נאמרו על ידי ח"כים במסגרת תפקידם הציבורי.
• פרסום בישיבות ממשלה.
• פרסום על ידי הממשלה או חבר בממשלה, וזאת בכפוף למילוי תפקידו או לפי הוראתם.
• פרסום דברים על ידי מבקר המדינה או מי מטעמו.
• פרסום על ידי כל אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין תוך דיון או החלטה.
• פרסום על ידי בעל דין, עורך דינו או עד, וזאת במהלך דיון.
• פרסום על ידי ועדת חקירה.
• דיווח נכון והוגן על דיון משפטי (או מעין משפטי), ישיבות ועדת חקירה, ישיבות פומביות של ארגונים בינ"ל שישראל חברה בהם.
• פרסום שהמפרסם מחויב או רשאי לפרסם לפי חוק או לפי הוראת רשות מוסמכת.
• העתק או סיכום נכון והוגן של מרשם המתנהל לפי חיקוק או כל מסמך אחר הפתוח לעיון הציבור.
• גם פרסום נכון והוגן של הפרסומים הנ"ל אינו מהווה עילת תביעה.
• בנוסף, הפסיקה הרחיבה בפרשנותה את סעיף 13 וקבעה גם כי השמצות במסגרת ישיבות מועצת העיר לא מהוות לשון הרע.
 

אחד המקרים השכיחים ביותר בפסיקה בנושא הינו חסינות בעל תפקיד מעין שיפוטי. כאשר גורם שיפוטי או מעין שיפוטי נדרש לחות דעתו ולהכריע בעניינו של אדם, ברור כי אותו אדם עשוי למצוא בחוות הדעת דברים אודותיו אשר לא יישאו חן בעיניו. לפי הפסיקה, המטרה של החסינות לבעלי סמכות מעין שיפוטית היא להבטיח את ביצוע תפקידם של אותם בעלי תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי, ללא חשש מהאפשרות שיאלצו להתגונן באופן אישי מפני תביעות בלשון הרע. כתיבת חוות-דעת מקצועית תחת חשש שכזה עשויה לפגוע באובייקטיביות של חוות-הדעת, ולשבש את מהלכו התקין של ההליך המעין שיפוטי.

הפסיקה נדרשה במהלך השנים להכריע מיהו בעל תפקיד מעין שיפוטי לצורך חסינות זו ונקטה פרשנות מרחיבה. בין היתר קבעה הפסיקה כי הפרקליטות עונה על הגדרה זו בהפעלת שיקול דעתה באשר להחלטה בנוגע להגשת כתבי אישום. עם זאת, ככל שהחסינות נוגעת לעורכי דין – הפסיקה קבעה כי החסינות אינה אוטומטית והיו מקרים בית המשפט אכן חרג מחסינות זו.

לסיכום, כאשר גובר הצורך והחשיבות בחופש הביטוי - בזירה הפוליטית, או חשיבות חקר האמת - בזירה המשפטית (או ה"מעין שיפוטית"), האינטרס בשם טוב נסוג מעט לאחור ומוקנית חסינות בפני תביעות לשון הרע. חשיבות החסינות לעניין זה מכרעת, שכן החשש מפני תביעה אזרחית או פלילית עשוי להכתים הליכים אובייקטיבים ודמוקרטיים במניעים פסולים ואף לפגוע בשוק החופשי של הרעיונות, עליו מגן חופש הביטוי.
 

אתר משרד עורכי-דין דרור חייק הוקם במטרה לסייע לך בתחומי דיני העבודה ונזקי הגוף; המידע המוצג באתר הינו כללי בלבד. אין במידע המוצג באתר זה כל המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ביטוחי, כלכלי או כל ייעוץ מסוג אחר. כל המסתמך על המידע באתר בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. מכיוון שכל מקרה ומקרה שונה בעובדות ובנסיבות יש לקבל ייעוץ משפטי אישי ומפורט בטרם נקיטת הליכים או קבלת החלטות ולא לפעול על סמך המידע הכללי באתר.