זכויות החולה ורשלנות רפואית

חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 הינו חוק אשר עיגן לראשונה את זכויותיהם של חולים ומטופלים בישראל. החוק קובע את הסטנדרטים המקצועיים המצופים מרופאים, אחיות, טכנאים, וכל העוסקים במקצועות אשר הוכרו על ידי משרד הבריאות כמקצועות רפואיים. למעשה, מטרתו של החוק הינה להגן על פרטיותו וכבודו של המטופל, ועל זכותו של האחרון לקבל מרופאיו ומטפליו מידע נאות בנוגע לאבחונים והטיפולים הצפויים לו. 

חולים ומטופלים אשר סבלו מהפרה של חוק זכויות החולה, יכולים לפנות אפוא לשני מסלולים. ראשית, ניתן להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. שנית, בפני הנפגע פתוחה הדרך להגיש תביעת פיצויים כנגד הגורם הרפואי בגין רשלנות רפואית. יש לציין כי התביעות מוגשות פעמים רבות גם נגד המוסד הרפואי אשר הרופא פעל בשליחותו. כאשר מדובר במוסד רפואי הנמצא בבעלות המדינה, תוגש התביעה גם נגד המדינה.

עקרונות זכויות החולה

חוק זכויות החולה מעגן בתוכו מספר עקרונות כגון איסור אפליה בין חולים (על רקע דת, גזע, מין, מגדר, לאום וכדומה), הזכות לטיפול רפואי בהתאם לסטנדרטיים המצופים מהרופא הסביר, זכותו של מטופל לקבלת מידע מפורט בנוגע להליך הרפואי המצפה לו (לרבות סיכונים, סיכויי הצלחה, אפשרויות טיפול אחרות), זכותו של נזקק לקבלת טיפול רפואי, חובת שמירה על פרטיותו וכבודו של המטופל, הזכות לקבלת דעה רפואית נוספת, הזכות לקבלת מבקרים במהלך טיפול רפואי, הזכות לטיפול במצב חירום, הזכות לבדיקה רפואית בחדר מיון ועוד.

האם קיימת עילה להגשת תביעה?

לא בכל מקום בו נגרמים למטופל נזקי גוף בעקבות טיפול רפואי מדובר במקרה העולה כדי רשלנות רפואית. בדיקת קיומה של עילה להגשת תביעת פיצויים בעקבות טיפול רפואי רשלני הינה מהלך אשר יש לבצעו בהתאם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום זה. מדובר אפוא בעניין מורכב המשלב בין הרפואה למשפט. תביעות רשלנות רפואית מסתמכות על חוות דעת רפואית של רופא מומחה הקובע כי התנהלות הגורם המטפל הייתה רשלנית, וכן קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם.

הסכמה מדעת

אחד העקרונות החשובים ביותר העולים מתוך חוק זכויות החולה הינו זכותו של החולה לטיפול תוך מתן הסכמה מדעת. הסכמה מדעת איננה רק הסכמתו של החולה לעבור טיפול כזה או אחר. מדובר בעיקרון מוביל בעניין הטיפול הרפואי אשר קובע כי מטפל חייב למסור לחולה את מכלול הפרטים הרלבנטיים בנוגע לטיפול לרבות סיכונים, סיכויי הצלחה, אפשרויות טיפול נוספות, זמן החלמה, תופעות לוואי, אבחנה רפואית עליה מבוסס הטיפול ועוד. ככל שהטיפול הרפואי איננו טיפול להצלת חיים מיידית, כך גוברת חובת ההסכמה מדעת לטיפול.

רשומה רפואית

על פי חוק זכויות החולה, רופאים ומוסדות רפואיים חייבים לנהל רשומה רפואית מסודרת ואמינה אשר תאפשר מעקב מקצועי ואמין אחר מצבו הרפואי של החולה. במקרים בהם המוסד הרפואי אינו דואג לניהול רשומה כאמור, ייתכן ויהיו לכך השלכות מבחינת ההליכים המשפטיים במקרה של רשלנות רפואית. כמו כן, העדר רשומה רפואית מהווה רשלנות רפואית לכשעצמה במקרים מסוימים.

האגודה לזכויות החולה

במסגרת חקיקת חוק זכויות החולה, הוקמה גם האגודה לזכויות החולה. מדובר בגוף ציבורי אשר תפקידו לשמור על זכויות החולים בישראל. היות ומרבית הציבור בישראל כלל איננו מודע לזכויותיו בתחום זה, האגודה מעניקה לחולים מידע רב ופועלת להגברת המודעות בנושא זכויות החולים בישראל. במסגרת האגודה פועלים עורכי דין והיא מפעילה תיווך בין החולים ובאי כוחם לבין מוסדות הבריאות. באתר האגודה ניתן למצוא מידע רב בנוגע לזכויות החולים בישראל וכן להציג שאלות לנציגי האגודה בפורום.