הלם קרב והכרה בחייל כנכה צה"ל

אדם אשר מבקש כי משרד הביטחון יכיר בו כנכה צה"ל, נדרש להוכיח נכות אשר נגרמה, עקב ותוך כדי השירות הצבאי. במרבית המקרים, ניתן לזהות נכות על פי סממנים חיצוניים, כגון צליעה, שבר וכיוצא בזאת. במילים אחרות, ניתן להצביע על הנכות משום שהיא נראת לעין. לעומת זאת, הלם קרב הינו סממן של נכות אשר פעמים רבות קשה להבחין בו. מדובר אפוא בהפרעה המתפתחת לאחר חוויית אירוע טראומטי כתוצאה מהשתתפות בקרב, פעולה מבצעית או סיטואציה צבאית קשה (לדוגמא, טילים הפוגעים בבסיס צבאי). הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות קשות של פחד, סיוטים, סכיזופרניה, חוסר אונים וכדומה. נשאלת השאלה – אם לא ניתן להצביע פיזית על נכות, כיצד ניתן להוכיח כי אדם מסוים סובל מהלם קרב?

הוכחת הלם קרב

השלב הראשון הוא הוכחת אירוע בזמן השירות הצבאי שנכנס לגדר "אירוע טראומטי". אירוע טראומטי הינו אירוע בו קיימת סכנת חיים, או מדובר באירוע קשה ומלחיץ במיוחד כגון התקלות עם מחבלים, מגע עם גופות, אובדן חבר בזמן פעילות מלחתית, מלחמה וכדו'. ניתן למצוא בפסיקה מקרים רבים בהם בית המשפט אינו דורש כי אירוע כזה, הנקרא גם "אירוע טריגר", יתרחש תמיד, אלא די בתנאי שירות הגוררים לחץ נפשי, שבעקבותיו מתפרצת מחלה. כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן כי אדם שעבד כ"ג'ובניק" יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת נפש, אם תנאי שירותו היו כה מלחיצים ותובעניים, אשר גרמו לקריסתו הנפשית. השלב השני הוא להוכיח כי התובע סובל מהלם קרב. לצרוך הוכחת שלב זה, התובע צריך להמציא חוות דעת ממומחים ופסיכיאטרים אשר בדקו ואישרו כי התובע חולה במחלת נפש.

השלב השלישי והחשוב ביותר הוא להוכיח כי מחלת הנפש נגרמה עקב האירוע הטראומטי שהתרחש במהלך השירות הצבאי. שלב זה הינו הקשה ביותר, שכן בניגוד לנכות הנגרמת מפציעת קרב, בה ניתן להצביע בבירור על קשר בין הפציעה לבין השירות, במקרה של הלם קרב ישנם משתנים רבים אשר עשויים לעורר את מחלת הנפש, ולווא דווקא האירוע הטראומטי. רמת ההוכחה הינה גבוהה ביותר, וזאת בכדי למנוע מצב בו כל אדם החולה במחלת נפש ושירת בצה"ל יטען כי הצבא הינו הגורם שגרם להתפרצות המחלה, ויזכה בהטבות מפליגות.

ראיות אשר עשויות לתמוך בטענתו של תובע כי הוא חולה בנפשו יכולות להיות ראיות כגון חוות דעת פסיכיאטרית, עדויות ממקורביו על התנהגות בלתי צפויה ולא יציבה, נטילת כדורים באופן קבוע וכדו'.
נקודה חשובה ביותר היא להשיג תיעוד של הראיות מוקדם ככל האפשר למועד התפרצות המחלה, וזאת על מנת להקל על הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות הצבאי.

התיישנות תביעת פיצויים בגין הלם קרב

בניגוד לתביעה רגילה נגד משרד הביטחון להכרה כנכה צה"ל, אשר תקופת ההתיישנות בה היא 3 שנים, תקופת ההתיישנות של תביעת פיצויים בגין הלם קרב הינה גמישה יותר. הסיבות לכך ברורות:
1. ייתכנו מקרים בהם אדם הדחיק את אשר קרה לו בתקופת השירות עד לנקודה בה הוא נשבר וחלה. נקודה זו יכולה להתרחש שנים רבות לאחר האירוע הטראומטי.
2. מחלות נפש הנגרמות בגין הלם קרב אינן מופיעות תמיד עם קרות האירוע, אלא הפגיעה הינה מתמשכת והיא עלולה להתפרץ גם שנים לאחר האירוע הטראומטי.

עם זאת, כפי שצויין לעיל, ככל שעובר הזמן בין פרוץ המחלה לאירוע הטראומטי, גובר הקושי המשפטי להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע למחלה. אין זה אומר כי התביעה תידחה על הסף, אך על התובע מוטל נטל כבד לשכנע את משרד הביטחון כי מצבו הנפשי קשור לשירותו הצבאי.