
רחוב החשמל 10, קומה 2, ת.ד 26 עפולה מיקוד 1810001
טלפון: 04-6526479 | פקס: 04-6592087
דוא"ל: OFFICE@DHLAW.CO.IL
מהו בדיוק "אובדן כושר עבודה" ומה עושים במקרה של פגיעה כזו:
מדינת ישראל בעת הקמתה, הושתתה על יסודות סוציאליסטיים שהביאו עימם מקימי המדינה מארצות מוצאם. יסודות אלה שמו את האדם העובד במרכז, והניחו את התשתית להקמת אחד הגופים החשובים במדינה – המוסד לביטוח לאומי. המשותף לכלל ציבור העובדים בישראל ללא קשר למעמדם הכלכלי, הוא חובתם לשלם את דמי הביטוח הלאומי בהתאם להכנסתם החודשית. וזאת לכל אורך תקופת פעילותם בשוק העבודה, בין שהם עובדים ובין שאינם עובדים (גם מובטלים ולא מועסקים חייבים בתשלום דמי הביטוח הלאומי.)
תקופת העבודה המוגדרת בחוק הישראלי מסתיימת עבור גברים (לאחר התיקונים האחרונים לחוק) בגיל 67 ועבור נשים בגיל 62. אם בוחנים את תקופת העבודה הממוצעת בהנחה שתקופת העבודה הסדירה מתחילה עם תום השירות הצבאי הרי שמדובר בתקופה בת כ- 45 שנה לפחות, ועבור העצמאים שבין העובדים שעבורם לא הוגדר גיל הפרישה אף למעלה מכך. הפועל היוצא של הדברים הוא שהעובד הממוצע חשוף לאורך שנים ארוכות ביותר, למפגעים אפשריים, תאונות עבודה, תאונות דרכים, מחלות מקצועיות ומחלות אחרות כך שהסבירות גבוהה מאד עבור חלק מהעובדים להיפגע עד כדי איבוד את יכולת העבודה ויכולת ההשתכרות והקיום הבסיסיות שלהם.
על מנת להבטיח כי אדם לא יישאר נטול הכנסה כלל, דאגה המדינה להגדיר בחוק מתי יוכל אדם לטעון כי נפגעה יכולת ההשתכרות שלו, ומתי יהיה זכאי לסיוע בגין פגיעה זו. מצב כזה מוגדר בחוק כ "אובדן כושר עבודה". אובדן כושר העבודה המוגדר בחוק מחולק לשני מצבים אפשריים, המוגדרים על פי שתי קטגוריות.
1. מלא – כלומר העובד איננו יכול לעסוק כלל בתחום עיסוקו ולעיתים אף לא בעיסוק אחר.
2. חלקי – מצב בו נפגעת יכולתו של העובד לתפקד באופן חלקי בלבד, והוא מסוגל לבצע רק חלק מתפקידו, או לעבוד בעבודה אחרת.
כאמור לעיל, שני מצבים אלה מתחלקים לשתי קטגוריות הקובעות את משך הזמן בו יוכר אובדן כושר העבודה של הנפגע.
1. זמני – כלומר פגיעה המונעת מהעובד לתפקד כראוי לתקופה של עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יוכל לחזור לעבודה.
2. קבוע – כלומר פגיעה שאיננה הפיכה המונעת מהעובד לחזור לתפקוד ראוי גם לאחר 3 חודשים.
במקרה של פגיעה ואיבוד יכולת העבודה וההשתכרות, זכאי העובד להגיש תביעה לגופים המבטחים, בכדי לקבל קצבאות ותגמולים המגיעים לו בגין הפגיעה. בשוק העבודה ישנם שני מבטחים עיקריים הזמינים לעובדים, האמורים לפצות אותם על אובדן יכולת ההשתכרות. הגוף הראשון הוא כמובן הביטוח הלאומי, המבטח את כלל העובדים מטעם מדינת ישראל. בנוסף אליו יכול עובד לבטח את עצמו ישירות, או דרך המעסיק, גם בחברות הביטוח הפרטיות, כדי להבטיח כי רמת החיים שלו תיפגע מעט ככל האפשר, וכי יוכל לתפקד כרגיל גם אם נפגע לצמיתות ואיבד לחלוטין את מקור ההכנסה העיקרי שלו. גובה הפיצוי ומשך קבלתו משתנים ממבטח למבטח ומפוליסה לפוליסה, וזאת בהתאם להגדרות הפוליסה בעת ביצוע חוזה הביטוח. הפיצויים מהביטוח הלאומי לעומת זאת מוגדרים על ידי החוק ואינם נתונם לשיקולי הכנסה או חוזי ביטוח אחרים.
חשוב לציין כי ההגדרות החוקיות לאובדן כושר עבודה הן רבות ומורכבות, והגופים המבטחים אינם תמיד "ששים" להיענות באופן אוטומטי לתביעות המוגשות להם בגין אובדן כושר עבודה. אם נפגעתם בעבודה מכל סיבה שהיא, או אם איבדתם את היכולת לעבוד מסיבות אחרות שאינן בהכרח קשורות ישירות או בעקיפין לעבודה אך מונעות מכם את האפשרות להמשיך לעבוד, מומלץ כי תפנו ליעוץ מקצועי ומשפטי אשר יניח בפניכם את האפשרויות העומדות בפניכם.
חובת ההוכחה לאובדן כושר העבודה מוטלת עליכם כנפגעים, כשהגופים המבטחים ינסו לצמצם ככל הניתן את המסגרת הכללית של הגדרת הפגיעה במטרה לשלם כמה שפחות ולטווח קצר ככל הניתן. ההתמודדות עם הגופים הגדולים והחזקים האלה, איננה פשוטה ולא מומלץ לנסות ולהתמודד לבד. פניה לגורם משפטי מוסמך המכיר את כל נבכי הסוגיות המשפטיות, ואת כל מערכת החוקים והזכויות הנוגעים לאובדן כושר עבודה, יכולה בהחלט להוות את ההבדל בין חיים של כבוד לחיי קושי ודלות. חשוב לדעת כי במקרים מסוימים זכאים (מעבר לנפגע עצמו) גם בני משפחתו של הנפגע לתנאים מיוחדים ולתשלומים וקצבאות בגין הפגיעה של קרוב המשפחה.
כיצד עובד מבטח עצמו מפני אובדן כושר עבודה? האם יש לרכוש פוליסת ביטוח מיוחדת לעניין זה?
מהי תביעה בגין אובדן כושר עבודה? אימתי תתישן תביעה זו? כיצד ניתן למנוע התיישנות התביעה? האם ניתן להאריך את מרוץ ההתיישנות?
מהן זכויותיו של מי שאיבד את כושר העבודה בגין מחלה?
את מי ניתן לתבוע בגין אובדן כושר עבודה?
ביטוח חיים - האם שומר על זכויות המבוטח במקרה של אובדן כושר עבודה?
אתר משרד עורכי-דין דרור חייק הוקם במטרה לסייע לך בתחומי דיני העבודה ונזקי הגוף; המידע המוצג באתר הינו כללי בלבד. אין במידע המוצג באתר זה כל המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ביטוחי, כלכלי או כל ייעוץ מסוג אחר. כל המסתמך על המידע באתר בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. מכיוון שכל מקרה ומקרה שונה בעובדות ובנסיבות יש לקבל ייעוץ משפטי אישי ומפורט בטרם נקיטת הליכים או קבלת החלטות ולא לפעול על סמך המידע הכללי באתר.